גרסת ה0⃣ לפוסט הקודם!
ימים קשים ומתוחים עברו על הגבירה והאפס שהמתין לגברתו נעול חמוש בשמלתו ההדוקה והמנומרת ידע שגברתו רעבה – רעבה להצליף, לחדור עמוק לנקבו הנשי, להביט בעלובו הנעול ולזלזל. לזלזל, לזלזל, לזלזל. כמה אנרגיה ממלאת את הגבירה ברגעים שכאלה.
הגבירה נשכבה על המיטה הרחבה ואותתה לאפס לטפל בכפות רגלייה. מורעב, התנפל עליהן בהערצה וטיפל בהן בלשונו במשך שעה ארוכה ובלתי נשכחת.
משמאסה הגבירה בלשונו החמה על אצבעות רגלייה, הזדקפה וחגרה למתנייה את הרתמה עם הדילדו הענק. במקביל הורתה לאפס לשכב על הגב ובאמצעות נוזל הסיכוך הרחיבה את הנקב הנשי באצבעותייה המסוככות.
האפס המיוחם פשק את רגליו לפניי גברתו לרווחה שחדרה תוך שניות, לאט ועמוק. ככל שהעמיקה החדירה גבר הקצב והאפס חש כאשה מזדיינת , מיוחמת ורעבה לזיון בלתי פוסק. בשלב מסוים פשטה הגבירה את הקומבניזון החושפני שעטף את גופה האלוהי. או אז – לראשונה – גם הסירה את חזית התחרה הלבנה שנשאה את שדייה הכבדים והאלוהיים.. האפס ניסה באצבעותיו להסיר גם את תחתוניי הגבירה לשווא ובמקביל אחז בקפלי בטנה הגדולה והמצולקת של הגבירה. כמה אושר ברגעים אלה. כמה אושר חש האפס. אין לכמת.
גם כשתם הזיון לאחר שעה ארוכה, ידע האפס שהעיקר לפניו. או כפי שמכנה זו הגבירה: "ההתעללות הפיזית הקשה שמבטאת את הסדיזם שבי". לבשה הגבירה את הקומבניזון וארוכות התעללה באשכי האפס הסגולים כאשר מפעם לפעם רחרח האפס בסגידה חושנית את ניחוח הוניל פאצ'ולי הנודף מגוף הגבירה האלוהי.
הגבירה נשקה לשפתי האפס ונשכה אותן קלות במשך דקות ארוכות. בשלב מסוים נשכב האפס בהוראת הגבירה על גבו, ראשו על ירכייה כאשר הגבירה תוקעת פטמה אחת בפיו כשכל כובד השד מוטל על פניו, ידה השניה מתעללת באיברו הכלוא. האפס ינק בטירוף מתמכר לגברתו עד תום. ההיה זה סשן אחר הפעם?
מייד כשחלפה במוחו המחשבה, חזר הוא מייד למציאות. הגבר נדרש לעמוד ולהבליט את ישבנו והגבירה החלה להצליף ללא רחם. העכוז האדים, דימם וונצרב. כך הופך האפס המסומן לרכוש גברתו. או אז התפנתה הגבירה לעינוגייה. האפס הביאה לאורגמות באמצעות אצבעותיו ואגרופו במיומנות שפיתח במשך שנים ארוכות. לקראת סיום , משהוסר כלובו, קיבל הוא אישר לגמור על ירכה ולהתיז את נוזלו הלבנבן במעלה הירך האלוהית כל כך. טקס קבוע ואלוהי !
