אחחח כמה שכולן צדקו...
איך שסגרתי...גם אם בצורה כואבת אבל מיוזמתי ודרך אולטימטום...שזה דבר שאני לא אוהב לעשות...והמשכתי קדימה בלי להביט לאחור...זה פשוט קרה..תוך 7 שעות של דיבורים בלתי פוסקים והסמקות הדדיות...דייט שהתחיל בספסל אלמוני בנחלת בנימין עם המבטים והחיוכים שביננו...והמשיך לנשיקות מתוקות ולוהטות..והגיע לסשנים מטורפים של שעות...של אורגזמות וחציית גבולות וטירוף הדדי...ופשוט ההרגשה שזה זה...בדיוק מה שאנחנו מחפשים שהיינו מוטלים וחולקים חום גוף...אפילו בלי לבקש..לרוץ...לרדוף...להתאמץ ולפרש...פשוט רצינו...וזה קרה...
מצאתי את אשר חיפשה נפשי..והיא לא כלבה...היא החתולונת שלי...שלי ורק שלי...איתי בגובה העיניים בזוגיות...תומכים בשיוויון וחולקים רגש בלי לפחד או להתלבט אחד עם השני...ושצריך...בלי מילים...היא יודעת...להיות על ארבע ולהרגיש ולהתענג ממני דרך כאבה...
נ.ב
הפעם לא התפשרתי...תכונה תכונה שחיפשתי...בלי כל מיני אישיוז ופאקים וענייני מרחק...מצאתי בה...
לפני 13 שנים. 18 באוקטובר 2011 בשעה 21:28