עומד לצאת ממני כרגיל : לכלוך ומוות.
אני רוצה לכתוב על מוסיקה.
הבעיה שאני אוהב רק את ג'והני קאש.
רק שירים על אנשים שהולכים למות.
על הכסא החשמלי,
או כל צורה אחרת.
אני רוצה לכתוב על ג'והני קאש.
בעצם לא.
אני רוצה לכתוב עלי.
בעצם לא.
--------------------
אנחנו פה.
גופים רקובים,
מוחות נרדפים
ומתים.
זקנים צריכים למות,
ילדים לחלום.
והמבוגרים – אותם צריך להלקות כל עוד נשמה באפם.
עד שיוכרעו.
אתם הוכרעתם ?
אני עוד לא -
מיד.
מיד.
-------------------
היום חם.
קחי את קצות העצבים שלי.
עשי מהם מחרוזת.
על הגוף אני מוותר.
------------------
הידיים שלי כותבות מעצמן – אני מתנצל.
המקלדת נראית לי כמו קבוצת נקודות שחורות, ללא משמעות.
ללא שום סגנון.
על המדרכות בחוץ הולכים אנשים שלא מבינים כלום.
ראיתי.
הגוף שלהם לא מבין כלום.
העיניים עוד פחות.
-------------------
גם אני רוצה לכתוב על מוסיקה.
הבעיה שאני אוהב רק את ג'והני קאש.
רק שירים על אנשים שהולכים למות.
על הכסא החשמלי
או כל צורה אחרת.
חתיכת אמריקאי - ג'והני קאש.
אימפריה שלמה גוססת,
בכלא סאן-קוונטין.
מחכה לתורה על כסא הרחמים.
-------------------
מה יצא ממני היום ?
כרגיל - לכלוך ומוות.
מוות ולכלוך.