סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא אוהבת לינאריות

ועוד כל מיני דברים, אבל בעיקר לינאריות.
לפני 20 שנים. 12 בנובמבר 2004 בשעה 18:46

כאילו מישהו קילף מעלייך את עורך, הותיר אותך חשופת בשר סמוק וורידים, נימים ועצבים. ועכשיו כל צליל, כל מילה, כל חץ ארס תועה משלחים בך רעד. עכשיו די בדחיפה אחת קטנה כדי שהבשר הלא מוגן יזדעק.
ויש מי שיהיה לך שריון, עור שני, עד שתקרמי שוב עור משלך.

התבגרות מאוחרת - זה לא איך שאת כותבת שגורם לי להרגיש קרובה כל כך אליך. אני מזהה את הקשיחות הזאת, שבנויה מכל כך הרבה נקודות של רגש חי.
אני יודעת שזה יקח זמן, מעיזה לומר שהרבה, למרות שה"נכון" הוא לומר מעט, אבל מרגיש לי שייקח לך הרבה זמן. וכשיגיע, עלי הכותרת הנפלאים שלך, ייפתחו בנינוחות מאירה וקורנת.
כבר עכשיו את קורנת, רק שקשה. כך או כך את יהלום בעיני.
אני שמחה שיש מי שמגן עלייך כשאת לא יכולה.
לפני 20 שנים
noga - יהלום. פשוט יהלום. המלכה.
התבגרות מאוחרת פשוט כתבה את זה נכון. כמו שזה.
לפני 20 שנים
Miu​(מתחלפת){היצור} - וואו.
מדויק.
אחד הדברים הכי טובים שקראתי פה, אם לא הכי טוב.
לפני 19 שנים
creamy - מצטרפת בשמחה אל גל הנשים הסוחף והמריע.
המון אהבה יש בי אלייך.
והרבה הודייה על המילים שלך
שגורמות לי להרגיש כל כך עטופה.
אפילו אם העור לא שלך.

}{
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י