לפני 18 שנים. 17 במאי 2005 בשעה 13:00
יד מתאגרפת בתוך שיערי. הוא וודאי יחף עכשיו, לא שמעתי אותו מתקרב. היד מאלצת אותי להטות את ראשי לאחור, לקשת את צווארי כאילו אני מגישה אותו למאכלת.
"אל תפקחי עיניים", הוא אומר. לא פוקחת, אבל אינסטינקט חייתי כלשהו מתקומם בי כנגד הפגיעות הזאת, מודע בחריפות שאינה אנושית לפעימות הדם בגרוני.
לא-לפקוח-לא-לפקוח-לא-לפקוח-לא-לפקוח.
