לפני 5 שנים. 4 בפברואר 2019 בשעה 22:01
השביל הדק הזה, עליו אני צועדת.
זה שעוד רגע מוביל אותי לכתוב לו במפורט מה הפנטזיה שלי ומה אני רוצה שהוא יעשה ומה גורם לי לגמור כשאני מפנטזת באמת, בלי עכבות.
אבל, אז השביל צר יותר ואני מרגישה שאני מתנדנת ועוד רגע נופלת, כי אני קודם כל צריכה להודות שזה מחרמן אותי ואני רוצה את זה ושהוא יהיה שם כדי שזה יתגשם.