אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 5 שנים. 4 בפברואר 2019 בשעה 22:01

השביל הדק הזה, עליו אני צועדת.

זה שעוד רגע מוביל אותי לכתוב לו במפורט מה הפנטזיה שלי ומה אני רוצה שהוא יעשה ומה גורם לי לגמור כשאני מפנטזת באמת, בלי עכבות.

אבל, אז השביל צר יותר ואני מרגישה שאני מתנדנת ועוד רגע נופלת, כי אני קודם כל צריכה להודות שזה מחרמן אותי ואני רוצה את זה ושהוא יהיה שם כדי שזה יתגשם.

 

רגעים של בריחה​(אחר) - את כותבת נפלא ומרגש...
את כותבת וכמעט אפשר להרגיש.
לפני 5 שנים
זהו​(נשלטת){True Maste} - תודה ❤️
לפני 5 שנים
רגעים של בריחה​(אחר) - אבל לא לזה התכוונתי. במקום אחר, לא רחוק.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י