סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 5 שנים. 17 ביוני 2019 בשעה 22:07

הרגע הזה שאני נכנסת לחדר, שמה כיסוי עיניים וממתינה.

הרגע הזה שהוא מתבונן בי, לוחש לי מילים ואני מרגישה שידיים לא מוכרות מלטפות את הגוף שלי, בוחנות אותו, בודקות כל פינה. 

הרגע הזה, שאני מתרגלת לריח, למגע, לדינמיקה ולכימיה.

הרגע הזה שהנשימה שלי נעצרת מכאב, עונג, פחד, חשש, כמיהה והתרגשות. 

הרגע המזוקק הזה וכמה שאני מנסה להימנע ממנו, אני מתרגשת ממנו כל פעם מחדש. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י