בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 3 חודשים. רביעי, 19 ביוני 2019, בשעה 01:17

הסתכלתי עליו במבט חומל ובאמת שאני אוהבת את הגבר הזה בצורה חברית ושלעולם לא יהיה לי איתו שום דבר לא הולם. ולקח לי שניה להחליט להוציא את המשפט הזה, שהתגלגל ביני לבין עצמי כבר כמה שעות, כי הוא לא היה ראוי להאמר... ואמרתי לו שהוא חייב מאהבת. 

שאין סיבה שגבר כמוהו לא ירגיש מוערך ונאהב ושמישהי לא תעלה לו את האגו החבוט, במערכת יחסים בריאה. שהוא יחזור למדינה בה הוא חי ויחשוב על עצמו בפעם הראשונה מזה שנים. 

וחשבתי על זה שכמעט כל המאהבים שבחרתי לי לאורך השנים, היו כאלו שגרמו לי להרגיש ממש טוב עם עצמי.

שזאת היתה בחירה שלא עשיתי במודע, אבל אולי עכשיו אני אכוונן למאהב, שידע לגרום לי להרגיש ממש נשית, נאהבת, שהעיניים שלי יזרחו כשהוא ידבר איתי, או יגע בי.

יש שאומרים שהאגו שלי לא צריך עוד ליטופים, אבל אני חושבת שאולי המאגר הזה, שלקחתי איתי במזוודה לפני כמה שנים, נמוג עם הזמן ואני כנראה חייבת, כדי לשרוד בשפיות, לחפש לי מאהב נגיש שידע להדביק את מה שנשבר בי עם השנים.

וכשנפרדתי ממנו, אמרתי לו שאנחנו סך הסדקים, והשברים שחווינו בדרך, אבל הסוד בלחיות, הוא איך אנחנו בוחרים לאחות, להדביק, לשייף ולהצמיד את הכל יחד.

ונתתי לו חיבוק ונשיקה על הלחי וקיוותי שהוא יצליח לאחות את כל מה ששבור אצלו בלב. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י