פינת הפנאי - מתחת לחגורה

בדרך הביתה עצרתי במרכז קניות , כנראה שסוף סוף גם עלי השפיעה האווירה הקדחתנית של כל עם ישראל קונה .החלטתי שמסתכלת ורק אם רואה משהו שממש מוצא חן בעיני קונה .

תחנה ראשונה , נעליים. יצאתי עם כמובן נעלי ספורט לריצה, הן מתבלות אצלי במהירות עצומה, עושה בהם שימוש רב. נעלי עקב שפיציות עם אבזמים מתכתיים , בדסמיות כמו שאוהבת.

ובאמת מתוך שעמום, תוך כדי המתנה לפיצי שתסתיים את השופיניג נכנסתי למדוד גרדובה .

ולא מאמינה , שמלת מיני אדומה. צמודה ועם מחשוף ענק שמבליט את הציצי.

קיבלתי מחמאות , החלטתי לקנות.

עכשיו מסתכלת , ולא מאמינה ....אני ....באדום.

טפי...

מה שהחג גורם לנו.

שמעתי עכשיו את הבדיחה הכי טובה .
תופסת את הבטן.

מישהו מכיר כדור לכאבי בטן ?

זה מוצא חן בעיני , הולך ומתעצם.



עכשיו רק מחכה בשקט ובסבלנות שתיפול, וזה יקרה, כי אתה לא שווה כלום. אתה הולך ודועך מיום ליום.

מנסה להשלות את עצמך ששווה משהו, וכלום,

שום כלום.

העסק ימות,

המהלך שעשית שגוי.

וזה יורגש בעוד לא הרבה זמן.

כל הנסיונות הפאתתים שלך להתחיל , מצחיקים ונלעגים.

אתה לא מבחין שלאף אחד/ת לא איכפת ממך.

חושב שאתה חכם, מצחיק ושנון.

אז אתה טיפש מטופש, לא מצחיק ובטח לא שנון.



ואתה יודע , גם לא איכפת לי אם אתה קורא או לא קורא את מה שאני כותבת, לי עושה טוב להוציא את זה .

ואני כל כך שמחה שבקרוב תיפגע.

עשית מעשה נפשע , שיקרת רימית, גילית לאחרים. ואני על זה לא אסלח לך לעולם.

היום ממש שונאת אותך.

נזכרת איך פעם רציתי אותך, ופשוט נגעלת מעצמי .



אז שיהיה לך חג ארור.




בכוונה מחקתי זהויות, אבל, תודו זה ממש חזק.אני מצפה להמשך בכליון עיניים.

זה פשוט חזק, מה דעתכם?


עבר זמן רב מאז כתבתי לך , להבהרה: התחושה לא השתנתה, עדיין שונאת , ושונאת בטירוף. ולשמחתי הקללה שלי מתבצעת ומתגשמת, אתה הולך ודועך. ההרס מתחיל , ואני מאושרת על כך, מעולם לא שנאתי כמו ששונאת אותך. יצור פחדן, שפל , שקרן, מוג לב, ובקרוב תעבור השנאה, כי כבר לא יהיה את מי לשנוא,

שלחתי עכשיו מייל , עשה לי טוב להוציא על הכתב. תיאור מדויק של מה שמרגישה.
ועוד יותר טוב לי שיודעת כי אכן יתגשם.

אז, בוקר טוב שוב , ורק למי שמגיע ...:)

נחמד לקום בבוקר עם הודעה נחמדה .
בוקר טוב לכולם , ולך במיוחד ...

מתחיל שבוע חדש , ובהתחלה שוב חג.
יאללה שיגמר כבר החג , נשבר לי .
למרות שמספיקה המון . גם בעבודה , וגם בתחום האישי,
כיף לשבת עם המשפחה . נחמד שמגיעים אורחים.
נורא נעים להכיר אנשים חדשים , ובשבועיים האחרונים הכרתי גם פה באתר אנשים מיוחדים, נפלאים , איש איש והיחודיות שבו.

אז, בהחלט נחמד לי .

רוצה אותך ערום ,עומד זקוף , ידיים מאחורי הגב . אדום וסמוק .
לא יודע היכן להסתיר את הזקפה המתמרת.

רוצה לשמוע את נשימתך דוהרת במהירות, ונקטעת בבת אחת.

רוצה לראות את הרעד שמתפשט בתוכך.
את העיניים הפעורות לרווחה.

המבט שמסתכל היישר.

את הרתיעה הפתאומית למגע השוט.

רוצה לראות את הדם שפורץ,
את עקבות ההצלפות.

ולשמוע את קולך לוחש:

תודה, גבירתי...

החלפתי מסינג'ר ,
הודעתי למי שרציתי ,
אם שכחתי מישהו - שלחו הודעה בפרטי.

כל התכנונים לעשות על האש נדחו /בוטלו.
הדבר הטוב היחידי שיצא שהנסיעה של הנסיך בוטלה. הוא וכמה חברים תכננו לצאת היום לטבריה, לישון על שפת הכנרת. ממש לא אוהבת את היציאות האלה.משקשקת עד שהוא חוזר.
אבל, מעולם לא סירבתי. אולי מתוך חשש לא מוצדק ועמוק בנפתולי המחשבה , שאסור לי למנוע ממנו ,שלא רוצה שירגיש מקופח.
משונה , נכון.
גם לו וגם לבת והיום גם לפיצי , תמיד נותנת לבצע חלומות , נסיעות, לא הורסת תכנונים.
מעניין מאיפה זה נובע?
אולי מאצלי בבית, בתור דור ראשון לניצולי שואה, תמיד הייתי מוקפת בחומת מגן מרופדת. אפילו לטיולים שנתיים כשיצאתי ואם האבא לא היה מתלווה , אז המורה זומנה יום לפני הטיול וקיבלה הוראות מפורשות לגבי זמני התקשרות ודיווח מפורטים.
לא נאמר לי במפורש, אבל תמיד ידעתי .
ואולי עכשיו משתלת למנוע מהצאצאים את "מה" שעבר עלי .
ואולי במחשבה עמוקה יותר , זו הסיבה להיותי "עצמאית ושולטת בגורלי " לפעמים עד כדי בחילה. לא מרשה לאף אחד להחליט את החלטותי .

אבל, סוד קטן. אולי בכל זאת נטבע בי החותם של ההורים. אומנם לא מונעת מהילדים, אבל...
תמיד נמצאת בטווח עין , בודקת משגיחה צופה.
כשיורשת העצר התעקשה ללכת לבד לגן , כולה בת 3 דעתנית ושכלתנית. הרשיתי לה. אבל ...מרחוק, חומקת בין הרכבים. צפיתי בה , עקבתי עד שהגיעה , ואז חזרתי הגעתי לרכב ונסעתי לעבודה.
ועוד וידוי קטן , וכולי תקווה שלא יראו זאת הנוגעים בדבר , 😄
בונבונה שלי , זוכרת כשרצית לנסוע לחוף צמח , לישון על החוף עם חברה, וכולך בת 12 . הרשיתי לך מיד. התגאית בעובדה שיש לך "אחלה של אמא" ואמרת לחברות שקנאו בך , שלך יש את האמא הכי טובה , ושהיא לא רכיכה כמו היתר ,
אז דעי לך מתוקה, את אומנם בטוחה שהיית לבד , אבל אני שהיה לי חלק מרכזי בארגון האירוע , ובעצם עד היום, דאגתי שישימו עלייך עין , ישגיחו עלייך. וידווחו לי .
ומז אדיר שלא התעוררת מהשינה , כי לו פקחת עיניים אז ב3 בלילה , גם היית רואה אותי , שהגיעה למקום. מצאה אותך בין אלפי המשתתפים. התבוננתי ויצאתי.
הכל בסדר , אפשר להמשיך.
וגם אתה נסיך יפה שלי , כל כך צהלת ושמחת אחרי הבאנג'י הראשון שלך , רבאאאאאק מישהי הגיעה לבדוק את החיבורים יום קודם. והפחידה עד מוות את הבעלים , בדרישה שיבדוק כל נקודה אפשרית.
ו...אפילו , וזה גם כי לא עמדתי בפיתוי , עשיתי באנג'י מטורף.
והבנתי אותך כל כך כשסיפרת לי למוחרת , כמה היה נפלא , ואיך אתה מרגיש על פסגת העולם.