פינת הפנאי - מתחת לחגורה

כל כך מתגעגעת לצלילה , כמעט שנה עברה מהפעם האחרונה. מתכוונת לצלילה רצינית, לא סתם שכשוך בבריכה .

הפוסט נועד למקצוענים :
לקוח התלונן על התחממות מנוע, לאחר בדיקה במוסך התברר כי הלקוח נסע עם מנוע חם מעל המותר ולכן הוא נפגם. המנוע הוחלף במנוע משומש מפרוק כולל תרמוסטט חדש ורדיאטור (מקרר) חדש, כעבור כחודש חזר הלקוח והתלונן שוב שהמנוע מתחמם במיוחד בנסיעה בעומס.
א) האם לא תוקנה תקלת חימום המנוע בעת החלפתו?
ב) מה יכולות להיות הסיבות לתופעה זו?


יש לי מספר סברות, מעניין אותי לדעת מה דעתם של אחרים.

בכל מקום יש טיפוסים כאלה, אלה שיוצרים מהמחסן עליו הם מופקדים מיני כספת. הכל מנוילן , כרוך וצרור עם שלטים מאירי עיניים. זה אחלה ...אוהבת את הסדר והשליטה שבכל פריט. אבל מתעבת את אלו שעשו את המחסן לבלתי נגיש .
מזהה אותם מיידית. ברגע שרואה שלט שעות קבלה, בינגו, סימן שנקלעתי לעוד טירן עריץ.
ובמיוחד כשרואה ערימת טפסים על מדף סמוך. טפסים ובהם יש לרשום את הפריט המבוקש וכמובן איך לא עם מליון חתימות, כשרואה כל זאת...סימן שהגעתי --------> טמבל מצוי.

וגם כאן נתקלתי באחד כזה, כולה מטר ואסימון, קרחת מבריקה שמורגש כי מטפח אותה בקפידה.
במסגרת הסיבוב , הגעתי להיכל הקודש. צלצלתי בפעמון . החלון נפתח .
כן? חסר סבלנות.
אוחחחחח, אני מתה עליהם.
הצגתי את עצמי , הסברתי את מהות התפקיד.
5 דקות לקח לו לפתוח את הדלת , לא להאמין מתג חשמלי , קוד מוצפן. ואללה, אפשר לחשוב בנק ישראל.
נכנסתי , לא דיברתי . התחלתי להסתובב , כשהוא נשרך אחרי. להגביר את מתחו הוצאתי פנקס קטן שתמיד איתי והתחלתי לשרבט במהירות, עוברת מדף מדף, שואלת וכותבת. מילאתי 5 דפים.
הודיתי לו ויצאתי .גם זה תהליך ארוך ומסובך. קוד ולחיצה על מתגים.

שבוע הבא אתחיל לטפל בו.
היה כבר מאוחר , ההסעה הגיעה .

יהיה לי נחמד ליישר אותו .

היום התחלתי במקום החדש. וכמו תמיד . בתפקיד כמו שלי , יש תמיד מבטים . סקרנות ולחשושים. אבל רגילה לזה ומעבירה את זה בחפיף.
החלטתי שמתחילה כמו תמיד לערוך סיור בכל המחלקות, לשוחח עם האנשים, וכך להכירם. לעלות על כל מיני בעיות ועוד.
באחד הסיורים. החליט "מיכאל" (שם בדוי ) מהנדס תשתיות במקצועו, לפרוש עלי את חסותו, ושתבינו הוא קומפקטי, נמוך ועדין. בסביבות גיל 50+ .וגינונים של ג'נטלמן מהחצר הפריסאית. חמודון שכמוהו, נדבק אלי כמו צל . הלך אחרי. הסביר כל דבר , הקפיד לפתוח את הדלתות בפני .ובפינת העישון להדליק לי את הסיגריה.
בכלל יש שם עוד כל מיני טיפוסים . בהמשך יגיע תיאור מפורט. 😄

הקטע היפה ביותר היום. בארוחת צהרים הבחנתי שכולם מעבירים את השאריות הבשריות לכיוון הגנטלמן. וגם אני העברתי . חשבתי שאולי יש לו כלב בבית , קיבל בברכה , הודה , ושאל בדאגה ..לא תהיי רעבה? הבהרתי לו שזו כמות האוכל שאוכלת. ובכלל שם מאביסים .

בסיום , יצאתי לחצר לעשן . הגנטלמן המתין לי . הניח אצבע על פיו. לחשש שמשתף בסוד כי בוטח בי . והוביל אותי לפינה מרוחקת ושם נגלה לעיני המחזה היפה ביותר בעולם.
קבוצות של 2 עד 3 אנשים כל אחד בפינה אחרת, חלק על הדשא, חלק על הספסלים. והמשותף שלכל קבוצה יש חתלתול . מטפחים אותו , מאכילים אותו , מלטפים ומצמידים קרוב קרוב לחזה.

ההפסקה הסתיימה , כולם התפזרו , והחתלתולים התפזרו אף אהם כל אחד לפינתו עד ההפסקה הבאה .

מצאתי את פינת הליטוף .

😄

היום אני מתחילה במקום חדש, אהיה פה יומיים בשבוע, מקום מאוד נחמד . גם המשרד שהקצו לי מרווח. מצא חן בעיני שדאגו מראש לתקשורת. למרות שאני מגיעה תמיד עם הלפטופ שלי . בכל זאת לפעמים יש , יותר נכון תמיד יש רשת פנימית.
סידורים רגילים. אני כבר אלופה בכל תהליכי קליטה, מבצעת זאת במיומנות ובמקצועיות.
סיור קטן . וכמובן ...הדבר הכי חשוב, איך לא? חדר האוכל. הצבא צועד על קיבתו . נכנסתי , נחמד , נקי מאוד. ומבחר ...חבל"ז. שמים את אינטל בכיס הקטן. ועוד בפסח. וואלה אהבתי.
יושבת מתענגת לי על קפוצינו . בבוקר אני לא מסוגלת יותר מנס קפה. התיישבתי בשולחן הראשון שראיתי מקום פנוי , הרי עדיין לא מכירה אף אחד. זה יגיע בהמשך. כמובן ששואלת , אם אפשר ? ואם פנוי ? ולאחר מכן מתיישבת.
השולחן שמיועד ל6 , ישבו 4 גברברים . נחמדים . כמו שאוהבת נקיים מבושמים מסודרים.
אחד שאל : חדשה?
עניתי - כן.
והשני ....לקח את קופסת הסיגריות שלי . הוריד את הכיסוי השקוף. הסתכל עלי , ושרבט משהו.
לא ממש הבנתי את פרץ היצירתיות שנחת עליו, אבל שיהיה.

הגעתי למשרד. לקחתי את הפון . יצאתי לעשן ...ומה רואה?

כתב לי מס' פון על הקופסה .

חתיכת הפתעה מחכה לו :))))))))))),

שעשע אותי .

ראית, איזו מדריכה קשוחה הביאו לנו?.
עזוב קשוחה, כוסית , ואללה שווה.
טוב , שתתחיל ההדרכה נראה לה כבר מי מבין ב_______, נשים למטבח.
את זו, הייתי שולח למיטה . ומחכה לה שם.

זה מה ששמעתי לפני שהתחלתי את ההדרכה.

נחשו, מי הראה למי?
ואיך הסתיימה ההדרכה ?

😄

יצא לי להיות בכל מיני מקומות , מפעלים וחברות בתקופת הפסח.
אבל...בכזה מקום , טרם יצא לי.
זה מפעל מזון .כך שההקפדה סופר בשמים.
הגעתי היום בשעה 9 , ונאמר לי שאת הארוחה מחלקים במגשיות. והיות וחדר האוכל לא מוכשר , אוכלים במשרדים, או בפינות שהוקצו מראש.
סבבה,שיהיה.
האמת שהייתי צריכה לחשוד כבר ברגע שנשאלתי "גבינה , נקניק או טונה "
אחד המנהלים סינן לעומתי בחצי פה , קחי חלבי או טונה , הנקניק לפעמים לא טרי.
בלעעעעעע..
הזמנתי טונה .

הגיעה החמגשית.
כלומר שקית ניילון , ובתוכה קופסת שימורים טונה , צנצנת סלט טורקי , עגבניה ומלפפון.
בשקית קטנה 2 עוגיות קוקוס. תפוציפס , ופחית קולה .

ומיד לאחר מכן, 2 מצות .- סליחה שכחנו.

נו, ליום ראשון כבר אתארגן בהתאם.
מזל שיש לי תפוח .

הסתיים החג, מחר עבודה. עבדתי גם בחג, עבודת ניירת.
עבודה מאוסה אבל הכרחית. אין ברירה יש דברים שחייבים לעשות. ומה לעשות, אין גמדים קטנים שבאים ועושים במקמך.
בין לבין, היו מספר התרחשויות.
ולא מזמן הסתיימה שיחה.
מתה מעייפות - אבל לא נרדמת.
השיחה משכה אותי , עוררה בי ענין. מרגישה נפש תאומה. ממש התגלמות כל מה שרציתי.
ובכל זאת, עדיין יש התלבטות.

אבל, היה אדיר.
נהניתי ו...בענק.

בעוד שעתיים יוצאים לדרך, כמו בכל שנה עורכים את ליל הסדר בעיירה המצחיקה והעצובה בה נולדנו אני והחוקי. רגעים מאושרים, עצובים ושמחים גם יחד עברו עלי בה. יכולה לייחס את מי שאני לעצם העובדה שנולדתי שם. לאנשים למסורת להוויה ההזויה ששוררת שם עד היום.

השנה צפוי לנו סדר עצוב, השולחן הצטמצם . 3 עזבו .מפחיד לראות שבשלוש השנים האחרונות , בכל שנה ירד כיסא אחד. זהו סדר ראשון לפיצי בלי האמא . יודעת שחייבת לתמוך ולתת לה סיוע נפשי. מסכנונת קטנה. אני מסתכלת בה . והיא נראית לי כל כך עצובה. לא מדברת . רק העיניים הענקיות אומרות הכל.

ערכנו בבוקר מסע קניות משולב בשוקו ועוגת גבינה בקונדיטוריה מעולה בחיפה. לא ניסיתי לדובב אותה, כשתרצה תדבר, אבל כל כך כואב לי לראותה. מפעם לפעם אני מתבוננת בה ומבחינה שיש רגעים שהיא מתכנסת לתוך עצמה . משתתקת ובוהה בחלל.

לא קל לאבד אמא בגיל 17.

הנסיך המתוק שלי , מודע למצב. גם הוא אינו מדבר , אבל מבחינה שכשרואה את הפיצי גולשת לדיכאון. מיד סוחף אותה ליציאה או שיחה . הכל ובלבד לא לראותה עצובה.
אנחנו נצא ב 2 רכבים.
הנסיך לוקח אותה לבילוי מאוחר אחרי ליל הסדר , לא שיתף אותנו במה ואיך. אבל שמעתי אותו מדבר עם החברים לארגן איזו מסיבה פיצוץ, כי חייבים לשמח מעט את הפיצי.

אני רוצה שליל הסדר כבר יעבור . לא כיף לראות איך השולחן התרוקן.

ומשהו מעט אישי , ההכרות שנוצרה מוצאת חן בעיני . אישיות מרתקת ומיוחדת . אהבתי את האמון שנתן בי , עצם החשיפה מראה על יושר ואמון .

שיהיה חג שמח לכולם.

אחרי תקופה ארוכה , הרבה נסיונות , רובם נכחדו על ההתחלה. משום מה לא הרגשתי צורך . יותר נכון לא רציתי . הרגשתי עייפה, לאה , תשושה מכדי להתחיל בקשר חדש. לא בא לי על אף אחד. לא רוצה להשקיע בקשר.
ובאמת, בקשר צרעך להשקיע . על מנת שיפרח ויצמח, צריך לדשן , להשקות לטפח.
ובאמת...לא רציתי.
עייפתי , הרגשתי תשושה אחרי קשר כושל. כל האפ ודאון פשוט גרמו לי למאוס בכל צורת קשר שהוא. והיו גישושים , ולא מעט נסיונות , ותיבת הדואר הוצפה בהודעות, חלקן יפות, חלקן מטמטמות, וגם מעט זדוניות. נו...לזה כבר התרגלנו. לא כל הנשמות פה הן נשמות טובות.
אבל..קטן עלי.
מיעטתי להיכנס. מפעם לפעם כותבת בלוג . מעיינת קצת , נו מה לעשות, הכלוב הפך לסוג של התמכרות.
ו...כמו ל90% אחוז מפה , יש לי ניק נוסף, שגם בו כותבת.לעיתים רחוקות.
ובאותו ניק , התחילה התכתבות .
לא יודעת, לעיתים נדירות נותנת את המסינג'ר שלי , משום מה חשתי בטחון. הרגשתי שזה שונה. הכתיבה היתה אמיתית וכנה .
נתתי ,
שוחחנו.
הופתעתי לטובה.

ועכשיו מצפה להמשך.