היום אני מתחילה במקום חדש, אהיה פה יומיים בשבוע, מקום מאוד נחמד . גם המשרד שהקצו לי מרווח. מצא חן בעיני שדאגו מראש לתקשורת. למרות שאני מגיעה תמיד עם הלפטופ שלי . בכל זאת לפעמים יש , יותר נכון תמיד יש רשת פנימית.
סידורים רגילים. אני כבר אלופה בכל תהליכי קליטה, מבצעת זאת במיומנות ובמקצועיות.
סיור קטן . וכמובן ...הדבר הכי חשוב, איך לא? חדר האוכל. הצבא צועד על קיבתו . נכנסתי , נחמד , נקי מאוד. ומבחר ...חבל"ז. שמים את אינטל בכיס הקטן. ועוד בפסח. וואלה אהבתי.
יושבת מתענגת לי על קפוצינו . בבוקר אני לא מסוגלת יותר מנס קפה. התיישבתי בשולחן הראשון שראיתי מקום פנוי , הרי עדיין לא מכירה אף אחד. זה יגיע בהמשך. כמובן ששואלת , אם אפשר ? ואם פנוי ? ולאחר מכן מתיישבת.
השולחן שמיועד ל6 , ישבו 4 גברברים . נחמדים . כמו שאוהבת נקיים מבושמים מסודרים.
אחד שאל : חדשה?
עניתי - כן.
והשני ....לקח את קופסת הסיגריות שלי . הוריד את הכיסוי השקוף. הסתכל עלי , ושרבט משהו.
לא ממש הבנתי את פרץ היצירתיות שנחת עליו, אבל שיהיה.
הגעתי למשרד. לקחתי את הפון . יצאתי לעשן ...ומה רואה?
כתב לי מס' פון על הקופסה .
חתיכת הפתעה מחכה לו :))))))))))),
שעשע אותי .
לפני 13 שנים. 21 באפריל 2011 בשעה 4:56
