פינת הפנאי - מתחת לחגורה

היום התחלתי במקום החדש. וכמו תמיד . בתפקיד כמו שלי , יש תמיד מבטים . סקרנות ולחשושים. אבל רגילה לזה ומעבירה את זה בחפיף.
החלטתי שמתחילה כמו תמיד לערוך סיור בכל המחלקות, לשוחח עם האנשים, וכך להכירם. לעלות על כל מיני בעיות ועוד.
באחד הסיורים. החליט "מיכאל" (שם בדוי ) מהנדס תשתיות במקצועו, לפרוש עלי את חסותו, ושתבינו הוא קומפקטי, נמוך ועדין. בסביבות גיל 50+ .וגינונים של ג'נטלמן מהחצר הפריסאית. חמודון שכמוהו, נדבק אלי כמו צל . הלך אחרי. הסביר כל דבר , הקפיד לפתוח את הדלתות בפני .ובפינת העישון להדליק לי את הסיגריה.
בכלל יש שם עוד כל מיני טיפוסים . בהמשך יגיע תיאור מפורט. 😄

הקטע היפה ביותר היום. בארוחת צהרים הבחנתי שכולם מעבירים את השאריות הבשריות לכיוון הגנטלמן. וגם אני העברתי . חשבתי שאולי יש לו כלב בבית , קיבל בברכה , הודה , ושאל בדאגה ..לא תהיי רעבה? הבהרתי לו שזו כמות האוכל שאוכלת. ובכלל שם מאביסים .

בסיום , יצאתי לחצר לעשן . הגנטלמן המתין לי . הניח אצבע על פיו. לחשש שמשתף בסוד כי בוטח בי . והוביל אותי לפינה מרוחקת ושם נגלה לעיני המחזה היפה ביותר בעולם.
קבוצות של 2 עד 3 אנשים כל אחד בפינה אחרת, חלק על הדשא, חלק על הספסלים. והמשותף שלכל קבוצה יש חתלתול . מטפחים אותו , מאכילים אותו , מלטפים ומצמידים קרוב קרוב לחזה.

ההפסקה הסתיימה , כולם התפזרו , והחתלתולים התפזרו אף אהם כל אחד לפינתו עד ההפסקה הבאה .

מצאתי את פינת הליטוף .

😄