פינת הפנאי - מתחת לחגורה

הדבר הכי קל בעולם זה להטיח האשמות.
לא נכנסת לזה.

יש פה מישהו או מישהי שיכולים לתרגם לי מעברית לרוסית?

כל השבת עבדתי , הכנתי את ההרצאה למחר .
זהו זה...נשבר לי .
ומחר , במקום לנוח . כבר צריכה להתחיל לעבוד על ההדרכה ליום שני.
וגם שלישי עמוס.
איזה שבוע נוראי שמחכה לי.
כאילו הכל התנקז לשבוע אחד.
סיוט.

אני מרגישה שאבדה לי הסבלנות, פעם בעבר הייתי הרבה הרבה יותר סבלנית.
היום ממש לא, אין לי את הסבלנות של פעם. לא מבינה איך אנשים מאריכים בדיבורים, ופשוט נהנים מזה.
אני אוהבת שמדברים ישר לענין , ורצוי בקיצור מיירבי.
לא איכפת לי שיחשבו שאני ממטירה פקודות, כל עוד נעשה הדבר.
גם הדו"חות שלי נראים כך, מקסימום 2 דפים.
הרוב בטבלאות , גרפים והכי חשוב מסקנות , הפקת לקחים והתקדמות.
חצי מזמן הישיבה ניתן לקצר , אילו כל אחד היה מסכם ומכין מראש את חלקו.
הישיבות שלי יצא להן שם שהן הכי קצרות , מה שחשוב שהן יעילות ומשיגות את המטרה.

גם בחיים הרבה יותר קל להתנהל כאשר אתה מגדיר מטרה, מציב לוח זמנים, משימות .

יש מילים שאסור להגיד,
היום נמצאת מחוץ לעבודה , במקום אחר שגם קשור לעניני העבודה.
בבוקר מקבלת פון מהמזכירה:
"את מגיעה היום?"
"לא , במקום אחר ....למה? יש משהו"
"הגיע קבלן מ....ואמר שתאם להגיע"
"נכון, תיאמתי עם מנהל האחזקה שיפגש איתו ויעביר לו את הנתונים הדרושים לצורך הגשת הצעת מחיר "
"זהו, ר. לא נמצא , אולי יגיע מאוחר יותר "
"למה לא נמצא ? איפה הוא?"
"היה פה בלילה מאוחר , קרה פיצוץ"
"ממממממממממה פיצוץ? ולמה אני לא יודעת מזה? כשיש פיצוץ אני הראשונה לדעת"
"תרגיעי ...פיצוץ בצינור מים"

פוווווווווווווווווו

למרות שכבר אמרתי , מוצאת לנכון להגיד שוב.
כל הכבוד!!
אחרי שיחת הבוקר , התחיל מירוץ מטורף. ממש נגד הזמן.
סידור רדף סידור. דבר היה תלוי בדבר.
אי אפשר היה להתחיל במשהו מבלי שהקודם הסתיים.
שרשרת מורכבת מחוליות.
וילד, כל הכבוד.
עמדת בהצלחה.
הכל היה מסודר מאורגן.
טיקטקת את הכל כמו שאתה יודע.
מהר בזריזות, צעד אחרי צעד .
עד השעה 10 הצד האירגוני היה מאחוריך.
הסגירה הסופית נעשתה ב12.
ואז הודעת לי שהכל מאחוריך.

ילד, כל הכבוד.
גאה בך.
מגיע לך שאפו בענק.

הגעתי לצימר , חמודים הכינו לי פיצוחים מעט פירות ,השתדלו .
דבר ראשון , מחברת את המחשב. בינתיים המים זורמים בגקוזי, עוד מעט אכנס לטבול.
ומחר ...שוב במתקן.
הפעילות בחוץ ערה:).
מעניין מה עושים שם?
שטויות, יש לי ים של עבודה לארגן עד מחר .
מעריכה שאעבוד עד חצות בערך.
בחמש השכמה.
ובשבע ההסעה.

הדבר היחיד שטוב, שמחר אהיה בבית.
יאללה , הגקוזי מחכה לי .

מחר חוזרת למתקן. שוב, אין פון, אין מחשב, אין ברירה...זה מה יש.
בערב הפוגה , לצימר .
למוחרת שוב סיוט .
יאללה שיגמר כבר.

נו, ומה אתם חושבים ? שאני אתן ליום הולדת של הבן לעבור ככה?
מה פתאום? לא יקום ולא יהיה , בשעה 20:30 , בדיוק כמו שעון .
הרכב עמוס בעוגה, שתייה , כוסות חד פעמיות, מפיות, צלחות חד פעמיות, ביגלה, ביסלי , במבה , ופלות . ותוספת קטנה ...ה ח ב ר ה .
המסכוננת בגימלים אז ..צירפתי גם אותה להילולה .
תיאמתי שמגיעים לביתן מעבירים את הדברים, משאירה אותו עם הקטנטונת רבע שעה , (עדיין מתביישים להתנשק לידי בחופשיות).

כמעט והיתה לנו פאדיחה , הקטנטונת הרגישה שהמאבטחת "בולעת" את הבן בעיניים, ולא היה חסר הרבה שתוכיח שקטנטונת קטנטונת אבל...נצר גאה לאמא מרוקאית ואבא רומני , ועוד מעט תוכיח לה שדם לא עשוי מרסק עגבניות . 😄

המתנתי לה בינתיים אצל רס"ר הבסיס. היא והבן יוצאים ביחד ,נפרדים ליד השער , הוא וכל הכנופיה שאיתו הולכים לחגוג ולהסתער על הכבודה. ואני מסיעה אותה הביתה.

ואכן...כך היה.

בדרך , פון מהבן :"אמא, את ענקית, תודה " וברקע שומעת את הכנופיה מריעה לכבוד אמא של "חתן היום הולדת". ומאיימים להרים אותו 19 פעם , וכמובן גם משבחים את טעמו בבחירת נשים, והקטנטונת שומעת מסמיקה ונהנית .:)

הגעתי לא מזמן , ובפירוש מרגישה טוב , בן אחד חגג יום הולדת ומרוצה לאחר שראה את אמא והחברה.
וילד שני , מתוקון ובונבון רואה משחק כדורסל ברמת גן.

לפעמים החיים הם כל כך יפים.

לבן יש מחר יום הולדת. זו תהיה פעם 2 שלא חוגגים לו כל המשפחה ביחד בבית.
פעם ראשונה היתה כשהשתתף בתחרות בחו"ל. ופעם שנייה מחר , הוא יהיה בבסיס .
את המתנות מהחברים ומהחברה כבר קיבל.
אנחנו עדיין לא , איזו אמונה טפלה שלי , שאסור לתת לפני וגם אסור לחגוג לפני.

היום הוא אמור להתחיל בקורס .חתיכת קורס קשה . מחזיקה לו אצבעות.

מבאס אותי שלא נחגוג לו .

אולי אקנה לו עוגה וכל מיני שטויות , ואקפיץ לו לבסיס.

כן, זה מה שאעשה.

לפחות זה.