פינת הפנאי - מתחת לחגורה

חזרתי אתמול, והדבר הכי טוב, שהכי התגעגעתי אליו...המיטה שלי . אין כמו המיטה שאתה רגיל אליה. עד מחצית השבוע הבא אוכל להנות ממנה. ואז שוב...גיחה ליומיים.

אז ככה....הילדון יודע את העבודה. בהחלט יודע...

הזמנתי ...
Love boy
המממ....

לוקח זמן לגקוזי להתמלא , אני פותחת את הברז בדיוק באמצע , כך שיכולה להחליק מיידית לתוך המים. בעוד שממתינה, קצת במחשב, קצת במיטה + ספר , קצת מכרסמת, משתדלת לענות על כלהמיילים וההודעות בפון . בחיים לא אצליח.
ושומעת איזו נקישה בדלת, נקישה...מי יכול להיות בשעה כזו? את ר. הזהרתי שנמצאת במצב רוח קטלני שלא יעיז להתקרב..אז מי .
אניטה החמוד שאיתה התידדתי סיפרה לי עוד אתמול שיש לה רופא שיניים, לכן תניח לי אוכל במקרר.
מעניין, עכשיו לא סתם נקישה , אלא גם אנחה .אוףףף..
נכון , אמרו לי שהצימרים משמשים גם זוגות וגם זונות ..אבל...עכשיו?
נו, שיהיה..ניגשת לפתוח..ו...גוש צמר ענק מפיל אותי על הרצפה . מרגישה לשון חמימה מלקקת את פני.
לא מאמינה , ממש הכפיל של רקסי אבל בלבן ,
כמובן שהפגישה מיד התפתחה לחיבוק אמיץ, יו , כמה שאני מתגעגעת למפלצון הגורילה שלי .
בעל הצימרים הגיע והופתע מכך שבונדג' מתגלגלת אצלי על הריצפה .
לא מאמין, הוא לא מתחבר לאף אחד , בטח יש לך כלבבבית,
אהה, עשה טובה תשאיר לי אותו קצת.
נדמה לי שבחיים לא שמע בקשה שכזו, אבל נעתר בכיף.
אין בעייה , כשימאס עלייך פתחי את הדלת , הוא יודע את הדרך.
אין בעייה (בבוקר הוא ימאס עלי ).

אין כמו כלבים, עכשיו לגקוזי , ואחר כך נשתעשע קצת , כל כך התגעגעתי לרקסי שלי .
יהיה נחמד להרגיש אותו לרגלי במשך הלילה .
עוד מעט נבדוק אם רגליו נקיות .

והיתר ...אחרי הגקוזי ...

[
תודה לאל , עוד מחר , ובשבוע הבא יומיים רצופים, בשבוע שלאחר מכן עוד יום, וזהו זה.
לא רוצה לראות את המקום הזה.
יודעת מ זה סודיות וכאלה. אבל נשבר לי . מזמן לא הייתי בתנאים שכאלה. ממש ניתוק מוחלט מהעולם החיצון.
לא יודעת איך אפשר לעבוד ולחיות בתנאים כאלה, מילא מחשב...אבל גם פלפון.
רבאק, ממש מוגזם.
נכנסתי לא מזמן לצימר , אארגן לי מיד את התיק למחר , מתכוונת בשש וחצי בבוקר לצאת ומשם ישר לעוף הביתה.

באמת שמתגעגעת. אפילו האוכל פה יותר מידי פלצני.
אין כמו אוכל עממי , בסיסי , בלי כל הקישוטי ירקות על המנות.

בזמן שמחכה לגקוזי שיתמלא , מכרסמת איזה ביגלה , עדיף על הכל.
כשאצא מהגקוזי , אחליט מה ההמשך.

עכשיו רק להתנקות , להתאוור.
פווווווו...

ממש נורא, עוד שעתיים חוזרת למתקן , ואז שוב מתנתקת מהעולם החיצון. אין פונים , אין מחשב .
מזל שבערב בצימר אוכל להתחבר. סיוט אמיתי .

נמצאת במעין השתלמות מעין עבודה בנחל שורק. היות ונמאס לי מהמקום הקבוע מצאתי מקום אחר , לא על סמך ידיעה או הכירות מוקדמת. מתוך האינטרנט, מצאתי התקשרתי והעברתי את הפרטים למשאבי אנוש אצלנו שיגמרו את היתר.
לא ממש הבנתי את הרמת הגבות שזכיתי לה כאשר הבהרתי להסעה היכן צריכה לרדת ומהיכן צריכים לאסוף אותי .
היום הבנתי ....חחחח, הגעתי למיני בית זונות . חחחח....וואלה ודוקא צריכה להיות בהשתלמות...שיט איך הייתי חוגגת אם הייתי פה ושומעת ..
טוב הלילה עוד ארוך.
מה שבטוח הלילה אין mtv , רק מחשב ..

מה אני מחפשת?

לפעמים יודעת בבירור, ולפעמים מפקששת בענק.
מתחשק לי שיהיה לי "חבר".
פשוט חבר.
לא רוצה סאב , כאלה כבר יש לי .
חבר שאפשר יהיה לספר לו הכל. ויודעת שיקשיב , ויהיה כנה ואמיתי.
אחד כזה שלא יהיה שקוע בעצמו.

מישהו שגם יכיר את 2 העולמות שלי .
ולפעמים...שאוכל להשתמש בו כסאב. (חבר זה חבר , לא כן?).

בנסיעה הצפויה שלי ביום ב' , מצטרף אלי חבר לעבודה , כן, אותו אחד שהתוודה שהוא בעסק.

יודעת שלא בריא לערב עבודה בפלאז'ר.
ומצד שני כל כך מפתה אותי הרעיון של אחד שיהיה זמין תמיד.

נראה איך יתפתחו דברים ואז אחליט ..

ממש מרוצה מעצמי , איזה הספק.

לפעמים מרגישה שלא נגמר ,
מארגנת לי רשימה של מטלות, אפילו מדרגת לפי סדר חשיבות.
מסתערת במרץ , מחסלת סעיף אחרי סעיף.
ופשוט לא נגמר.
...................
אבל, האמת היא שסתם מקטרת. אני אוהבת את העשייה הבלתי פוסקת הזו.
רק אחרי יום עבודה מאומץ מרגישה שכיף.
בטלה וחוסר עשייה משגעים אותי.
אם אין לי מה לעשות אני מתחילה לטפס על הקירות.
..................
אז האמת, עדיף שכך, וטוב שכך.
.................
חוזרת לעבודה.