פינת הפנאי - מתחת לחגורה

עכשיו זה סופי!!!
ועל שטויות באמת משלמים ביוקר.
אין דרך חזרה.

מתחילה לארגן את התיק, אני כל כך מיומנת ורגילה שממש בציק מארגנת הכל. בהתאם למס' הימים אורזת לבנים וגרבים, טרנינג לשינה , מכנס קצר אם תהיה אפשרות לריצה, כלי רחצה ואיפור. 2 גינסים 4 חולצות .נעלי ריצה , נעלי עבודה , קרוקס וזהו.
הפעם הוספתי גם...כל מיני שטויות לג'קוזי.
הפעם "אני החלטנו" שנבחר במקום לינה אחר , נשבר לי מהמקום הקודם.
הסיבה שנשבר לי כי חל איסור על עישון בחדרים, ורבאק כמה אפשר לתת גיחות החוצה.
חיפשתי באינטרנט , הרבה אפשרויות לא היו. קיבלתי איזה הצעה ודחיתי על הסף .
ונשארו 2 מקומות , לא מכירה אף אחד מהם . אבל הלכתי על האפשרות עם הגקוזי.
העברתי למשאבי אנוש את שם המקום והם סגרו את כל יתר הפרטים.

מעניין איך יהיה ? בבית אין לי זמן לטבול בגקוזי , גם אמבטיות לעיתים רחוקות בדרך כלל מקלחת מהירה אבל לוהטת וזהו זה. יהיה נחמד להשתכשך בגקוזי .

בשבוע הבא צפויה להיות 5 ימים מחוץ לבית. אומנם אני רגילה לשהות הרבה מחוץ לבית. אבל זקוקה בסוף היום לפינה השקטה שלי . רגילה להיכנס הביתה , כבר בדרך מתחילה להוריד את הבגדים והנעלים. מתמרנת בין ההגה והנעליים. הגעתי למומחיות שכזו שאפילו את החזייה מצליחה לפתוח. הדבר הראשון הוא להוריד את הקוקיה . להניח לשיער שיתפזר . שמה מוסיקה שאוהבת בפול ווליום, יוצאת לדרך ותוך כדי מתחילה להוריד את הנעליים, חולצה עליונה. נשארת בגופיה מכנס וזהו.
כל הדרך חולמת על הכניסה לבית , מעיפה את התיק ומתפרצת למקלחת ארוכה ולוהטת.
מארגנת לי כוס תה ונכנסת לחדר העבודה.
בקושי יוצא לי להחליף כמה מילים עם בני הבית .
הם מכירים אותי , ומודעים לסד הקבוע שלי, מבינים ומתחשבים .
אחרי ההתרגעות של חצי שעה, יורדת למטה . מעט קישקושיאדה על מה שקרה במשך היום .אם מישהו נמצא ואם לא ...אז גם זה לא.
ממשיכים במחשב, מיילים לתוך הלילה, טלפונים התארגנות למחר ,
וכך מרגישה שמגיעה לאיזון הנחוץ לי . צריכה את נווה המדבר שלי , את המקלט .
בשבוע הבא , אלון מחוץ לבית. והפעם לא במקום הקבוע שלנו, בא לי להחליף. מקווה שלא אווכח כי טעות.
ארגנתי לי את הלפטופ. אתמול בעבודה בדקו שהכל תקין בו . בכלל היה מצחיק אתמול עם שני מחשבים על השולחן. תימרנתי בין לבין.
מצד אחד נחמד לגוון ולהחליף אווירה. מה גם שבקושי אהיה במלון. רוב היום במתקן. אבל מצד שני יחסר לי הטקס הקבוע של ההתרגעות והחזרה לשפיות דעת שבסוף היום.

מקווה שיהיה טוב.

עכשיו , אחרי שנגמר . מרגישה עד כמה היה קשה.אנחת הרווחה מכאיבה מרוב שמשחררת.

אני מעט מודאגת ממחר. אני יכולה להיות אחראית על דברים שאני עושה, יודעת שאין פיקשוש. לא במאה אחוז, אלא במליון אחוז. אין טעות.
שטויות של אחרים לא יכולה לנבא.
ויש לי תחושה ממש מזופתת.
בדקתי שוב ושוב.
עברתי על כל החומר.
בדרך כלל תחושות הבטן שלי לא מטעות אותי.

במקרה אחר , פשוט הייתי מבטלת הכל. אבל במקרה הזה לא יכולה לבטל. יותר מידי מעורב שם.

אני יודעת שאם ארגיש שמשהו לא תקין, אז שולחת את כולם לקיבינימט ומבטלת. השאלה אם ארגיש בזה.

כנראה שמצפה לי לילה ללא שינה .

אלך ואבדוק שוב את הכל.

יופי של מקצוע בחרתי לי ...לא נכון, סתם מקטרת. אני אוהבת את מה שאני עושה.

למרות הסכנה , ואולי בגלל שמסוכן חולה על זה.

יאללה, אלך לבדוק שוב. ואולי במקום בשעה 3 , אצא כבר ב 2. לא, מסכנים החברה אתן להם לישון.

כבר רוצה להיות אחרי זה.

אז...שיהיה כבר בוקר טוב. ועוד יותר טוב שיהיה כבר צהרים טובים.