לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המטרה: למלא את החלל הריק הנוצר בחייו של האיש הקטן , קשה היום ורך האיבר. כולל: בדיחות משובבות וחידות מעצבנות , פינת טלפתיה ופינת אנטיפתיה, אילוזיות אופטיות ושאלות אפתיות , שעשועי מספרים ועוד כהנה וכהנה........
כל תגובה תתקבל באהדה ותזכה לתשובה,
לפני 14 שנים. 8 בדצמבר 2009 בשעה 20:53

ירד האדרנלין. פגה תחושת ההתרוממות. וכמו תמיד ...מתגנב העצב...
אולי זה מסביר את העובדה שתמיד מחפשת ריגוש נוסף. מתמכרת לעבודה. לעשייה בלתי פוסקת.
שונאת את התחושה בסוף. שתמיד מגיעה. ועימה המחשבה ..אז מה עכשיו?

לפני 14 שנים. 8 בדצמבר 2009 בשעה 19:39

איזה תרגיל מעולה, פשוט מעולה.
הכנתי הטעיה בדיוק כמו שאני יודעת לעשות.
איש אחזקה ארגן לי חבית בוערת . וכולם פחות או יותר ידעו את המיקום . הרגשתי שמשהו חסר לי ולכן ...ארגנתי עם מנהל התפעול עוד חבית באיזור אחר שעל קיומה ידענו רק אני והוא.
בשעה 11 הסירנה החלה. הצוותים כמו גדולים הסתערו, הכל תקתק כמו שעון. צוות כיבוי הגיע לחבית ...כיבה אותה , כמו שתרגלתי אותם השאירו צופה אש בקרבת מקום על מנת לוודא דעיכה מוחלטת.
ופתאום.........סירנה ושני מגפונים ...מכריזים. שריפה באיזור הרמפות.
כולם היו בטוחים שבאמת יש שריפה. ולשמחתי לא נכנסו ללחץ אלא תקתקו במיומנות ובמקצועיות. ודאתי שהצוותים מגיעים , ואז שוב הודעה כריזה "פצוע באולם יצור ג'" ו מזנקים עם אלונקה.
להעצמת האפקט הצטיידתי במכונת עשן (כן , זו של המועדונים) . והעסק דפק כמו שעון.
2 החביות כובו. הפצוע פונה , קיבל טיפול ואיבחון ראשוני .
כולם התפנו לממ"ד....ואז הודעתי ש...גם החבית השניה היתה מבוימת. ושאני גאה בהם!!!!!

ערכתי שיחת סיכום. בדקתי זמנים , והיה פיקס.

מרגישה מעולה , היה טוב.

לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2009 בשעה 21:13

אז ככה, מה בא לי ?
מכות, זה אומנם אחלה ונחמד ואפילו מהנה ומשעשע ביותר , אבל לא רק..
מתחשק לי :
להורידך לעמידה על 4 כיאות לכלב מחונך וצייתן.
לסוך היטב את ישבנך בשמן ריחני.
לבחור דילדו ענק, אבל ענק ...ולתקוע פנימה, בתנועה מהירה וחדה.
להכניס עד הסוף.לסובב מעט על מנת שיתקבע.
לעמוד, להתבונן ולהנות ממראה הישבן המוצק שחובק את הדילדו .
להצליף מעט על הישבן, זרועות. להכניס מעט צבע סמוק ונחמד.
גם אי אילו טיפות אדמדמות לא יזיקו. בסך הכל יוסיפו לענין.

לשלוף ...בבת אחת את הדילדו , שישמע כמו חליצת פקק מבקבוק מוגז.
לראות עדיין את הישבן פעור לרווחה . מתגעגע נכסף למשהו שימלא אותו .

להכניס את הפומפה המיוחדת ו...להתחיל בחוקן. חוקן כמו שרק אני יודעת .
חוקן שימלא ויציף ויגיע עד הגרון.

ועל מנת שהישבן לא ישאר מיותם ובודד. להחזיר את הדילדו למקומו הטבעי.

להפוך , כאשר הישבן צמוד לרצפה. שהדילדו ינעץ וינעץ ויכנס עד הסוף.

ואז הגיע הזמן לטפל מעט בזין.

ועל הטיפול בו....מחר ...

מעניין אם עדיין ישארו מתנדבים שמציפים כרגע בהודעות....

לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2009 בשעה 20:29

חוסר מנוחה , אולי בגלל שמצפה למחר , ואולי בגלל האדרנלין שהצטבר בגוף וטרם יצא .
הרגשה ש...חייבת להוציא, להתפרק .

לצאת לריצה? לא בא לי ...מאוחר מידי.
לקרוא? לא יוציא את המרץ.

אוףףףף

דרוש שק איגרוף אנושי.

יש מתנדבים ?

:))

לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2009 בשעה 19:47

מתכננת לקיים תרגיל חירום באחד המפעלים. התחלתי לארגן צוותי חירום. עדיין לא כל כך מכירה את האנשים, אבל מעריכה שאסתדר.
המתכונת הרי ידועה, יש חלוקה קבועה.
צוות פינוי וחילוץ. (ידני)
צוות פינוי וחילוץ באמצעות צמ"ה.
מגישי עזרה ראשונה.
טיפול בנקודות חשמל.
צוות כיבוי אש.
ארגון חמ"ל , עם צוות שמטרתו קשר עם גורמי חוץ.
לא ביג דיל, נשמע פשוט.
מחלקת מצוותת, דואגת שיהיו גם ממלאי מקום.למקרה שמס' 1 נעדר.
סביבי כ-50 גברים. מקשיבים מהנהנים, מאשרים, מתלהבים, משתפים פעולה.
בהתחלה לא כל כך, אבל ככשל שהתקדמה השיחה, וכנראה הבינו שיש להם עסק עם מישהי שמבינה , אז התרככו ונכנסו לענין.
דואגת לשילוט מתאים, בקרים שיפקחו ויקחו זמן .
מעבירה הנחיות .

הם מתלהבים...ואז...וואלה נפל לי האסימון, גברים הם בסך הכל ילדים קטנים שנהנים לשחק במשחקי מלחמה.

אבל , האמת שגם אני אוהבת , ואני ממש לא גבר. אז מה זה אומר עלי ..?

שטויות, לא לענין, מחר יהיה נחמד .


לפני 14 שנים. 6 בדצמבר 2009 בשעה 19:52

רגילה לקרוא על תאונות, עוד נתון שעובר ולא נקלט. מה לעשות ...כבר רגילים.
כרגע ישבתי עם ידיד ממשטרת תנועה של גליל , סיפר לי על התאונה של אתמול.
ושומו שמים...אני מכירה.
כשנתון סטיסטי יבש מקבל פנים זה נורא.

לפני 14 שנים. 5 בדצמבר 2009 בשעה 19:51

הריצה ארכה כמעט כמעט שעה, 50 דקות. צודקת זו שהחליטה לברוא את העולם זוגות זוגות. אפילו בריצה חייבים בן זוג. עד לפני חודשיים היה לי בן זוג, אפילו לא מכירה אותו. אבל...רצנו ביחד מעל שנה. הוא היה צץ כאילו משום מקום. היינו מהנהנים חרש זה לזה, עושים סימן ומתחילים לרוץ.
כל מי שרץ, יודע , עד כמה חשוב שיש מישהו שנותן לך קצב. אז הריצה נעימה ואפקטיבית יותר.וחשוב שבן הזוג יהיה פלוס מינוס ביכולות שלך. אין מרגיז יותר מבן זוג שנשבר באמצע ופורש. ואין דבר כייפי יותר מלרוץ בשיא הכוח, לתת ספריניט ולראות את בן הזוג לצידך. זה מאתגר וממריץ.
בתחילת הריצות שלי, נהגתי לצאת למסלול ליד הבית, ולאחר מכן כבר חיפשתי לי מסלולים שונים.עד שבסופו של דבר התמקדתי במסלול שלי.ופה במסלול הזה פגשתי את בן הזוג, לא יודעת מיהו?מהיכן הוא? שום כלום.
גם לא מדברים במשך הריצה. פשוט רצים. חוזרים . מחייכים אחד לשני ,אומרים היתה ריצה טובה וזהו כל אחד הולך לדרכו.
אתמול היה חסר לי, מקווה שבמהרה אמצא מישהו חליפי או שאולי יחזור , מי יודע?...
בגלל חסרון של מאיץ, הריצה היתה קצת בעצלתיים. לא מרגישה שנתתי את כולי. הכיף הוא כשחוזרים מיוזעים, עייפים וסחוטים. אז מרגישים ש...וואלה , היה טוב.
אבל, בגלל הריצה האיטית התבוננתי מסביבי, ראיתי מחזה מדהים.
השכנה שלי מדוושת על תלת אופן .האמת הצחיק אותי. תודו, מחזה מצחיק לראות מישהי לא שמנה, ענקית! אבל ממש ענקית. וגם לא הכי צעירה . מדוושת על תלת אופן. הזיעה ניתזת לכל הכיוונים. היא אדומה כמו עגבניה אבל ממשיכה במרץ.
בדרך חזרה, בכניסה לשכונה ראיתיה שוב. ופה עצרנו מעט לשוחח. היא שהתעייפה מעט ואני..שהסתקרנתי. מה להיפופוטם מגודל על תלת אופן? ובכלל מה זה?
ו...מה אגיד לכם? מורידה את הכובע. כל הכבוד. מצדיעה לה.
החליטה שרוצה לרזות. לרוץ אין לה כוח, ללכת לא הכי אוהבת, ולרכב על אופנים לא יודעת. אבל אין דבר העומד בפני הרצון, קנתה אופנים עם 3 גלגלים ובהתמדה באופן קבוע, כל יום באדיקות פנאטית
יוצאת פעמיים , פעם ראשונה בשעה חמש והשנייה בין שבע ואילך איך שמסתדר לה. ילדים בישול וכאלה. הבטחתי לה שמפעם לפעם אקח את האפנים ואצטרף אליה על מנת לזרז ולהאיץ את הקצב.
רכיבה היא לא טיול לשם הנאה. היא הוצאת אנרגיה , דיווש ועוד ועוד ...עד קצה הכוחות . העיקרון פשוט מאוד "לחזור הביתה ממוטטים". רק אם חזרת באפיסת כוחות סימן שהאימון היה מוצלח.
נראה לי שיהיה נחמד להאיץ בה קצת.

לפני 14 שנים. 5 בדצמבר 2009 בשעה 14:38

אני אוהבת את החורף. גשם , קר, ערפל,

לפני 14 שנים. 4 בדצמבר 2009 בשעה 12:01

לעיתים נדירות מתפנה לי יום, בדרך כלל מירוץ בלתי פוסק נגד הזמן. השעון מתקתק וחייבת להספיק ים של דברים.
והאמת היא שאוהבת את העשייה הבלתי פוסקת הזו. נהנית להיות באמצע מערבולת של עשיה של אקשן.
מחזה נפוץ אצלי שצמודה לפון, מביטה במחשב, מזנקת החוצה, עושה סיור . חוזרת , בודקת מיליים. הפון צמוד והטלפון הנייח לא מפסיק לטרטר.
כל כך רגילה לרעש והמולה שהשקט רועם מעביר בי חלחלה.
היום לשם שינוי התפנו לי מספר שעות . אפילו הפון נחלץ לעזרה והיה דומם. הללוליה, סוף סוף.
החוקי יצא מוקדם. יורש העצר בחדרו עם החברה , יודעת שלא יגיחו משם לפחות עוד מספר שעות. ויכולה לעשות כאוות נפשי.
איך פותחים את היום ...כמובן, אמבטיה מפנקת עם כל מיני נוזלים מבושמים. לא ממש יודעת מה כל אחד מהם מכיל, הצטברו בעקבות מתנות , וזו ההזדמנות לעשות בהם שימוש. ביד נדיבה מגירה לאמבטיה המהבילה 3 בקבוקונים, ומיד מציף ריח ניחוח את החלל.
תענוג אמיתי , לא מקלחת זריזה של 10 דקות והחוצה. אלא חצי שעה רווית עונג. איזי איזי מסבנת כל ס"מ. שוקעת במים ונושמת עמוק.
ניגוב בעצלתיים משתחלת לטרנינג ונעלי בית מצחיקות דמויות חתול. מעניין מי הביא לי אותן ?, מה זה משנה העיקר שנוח ונעים לי איתן.
יורדת למטבח , נס קפה ענק לוגמת באיטיות , לא כמו כרגיל ששותה 2 שלוקים ומזנקת החוצה.
אפילו פלא פלאים זוכה לראות את השמש מבעד לחלון. בדרך כלל יוצאת כשחשוך וחוזרת באפילה.
מחסלת את העיתון , פותרת תשבץ.
ו....משהו חסר לי , נחמד להתבטל אבל...זה לא בשבילי .
מה עושים? מחשב לא בא לי , ריצה גם כן לא, ספר ...הממ...יותר מאוחר .
יש! נפנק את כולם בארוחה . אני אלופת הארוחות הקלות המהירות שמצטיינות ברושם של כאילו עמלו עליהן שעות .אז לשם שינוי נכין משהו באמת מסובך.
תוך חצי שעה 2 סירים על הגז. סלט חצילים , סלט פלפלים קלויים. סלק ,
ו....זהו נשבר לי , נחמד להיות בשלנית אבל טוב לפעם בשנה . וזהו...
עולה למחשב...וחושכות עיני ...המסך מהבהב כמוכה עווית.
שטף של הודעות ...איפה את? מהבוקר מנסים להשיגך...

ומה....? נפתרה התעלומה, נגמרה הסוללה בנייד וזו סיבת השקט 😄

אבל, הספיק לי , צריכה את הרעש , העשייה , מירוץ , כך מרגישה במיטבי.


לפני 14 שנים. 3 בדצמבר 2009 בשעה 5:40

ידעתי שצדקתי.