פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המחפש!!!(משהו בשביל כולנו)

המחפש/חורחה בוקאי
קטע מדהים ,


זה סיפורו של מישהוא שהייתי מכנה אותו "המחפש".
מי שמחפש לא בהכרח מוצא.
לא תמיד הוא יודע מה הוא מחפש,חיי המחפש הם חיפוש.
יום אחד הרגיש המחפש שהוא מוכרח ללכת לעיר "קמיר".
הוא למד להענות לרגשות שצמחו מתוך מקום לא מוכר בתוכו ולכן,
עזב את הכל ויצא לדרך.
לאחר יומיים של הליכה בדרכים ראה את העיר מרחוק.
בהתקרבו לעיר משכה את תשומת ליבו גבעה לצד הדרך.
הגבכה היתה מכוסה בצבע ירוק נפלא ועלייה עצים ופרחים וציפורים.
מעקה עץ הקיף את הגבעה.
המחפש שכח את רצונו להגיע לעיר וביקש לנוח על הגבעה היפה.
הוא נכנס דרך השער הנחושת והחל להתהלך בינות לאבנים הלבנות הפזורות בין העצים.
על אחת האבנים קרא את הדברים הבאים:
"עבדול טארג´ חי 8 שנים,6 חודשים,שבועיים ו-3 ימים.
הידידעה כי האבן הלבה הייתה אלא מצבה גרמה למחפש לחוש צמרמורת
והוא חש צער על הילד הרך בשנים הקבור במקום.
הסתכל מסביבו וראה שגם על האבן אחרת היתה כתובת:
"דאמיר,חי 5 שנים 8 חודשים ו-3 שבועות.
המחפש חש זעזוע.
המקום הנפלא הזה לא היה אלא בית עלמין וכל אבן ,מצבה.
אחת,אחת התבונן בכל המצבות וגילה חרדתו שהנקבר שחייו היו הארוכים יותר,
היה בן 11 שנים בלבד.
המחפש חש כאב עמוק בליבו ופרץ בבכי.
שומר בית העלמין שעבר במקום,שאל אותו אם הוא בוכה מצער על מותו של קרוב משפחה.
"לא אף קרוב משפחה" אמר המחפש ושאל" מה קורה בעיר הזאת?
איזו קללה נפלה עלייה?מדוע מתו כאן כל כך הרבה ילדים?
השומר הזקן חייך ואמר,"אתה יכול להירגע,אין כאן קללה.

יש אצלנו מנהג עתיק עתיק:כאשר נער מגיע לגיל 15,נותנין לו הוריו פנקס במתנה,כמו זה שתלוי על צווארי.
מאותו הרגע,בכל פעם שהוא מרגיש הנאה גדולה הוא פותח את פנקסו ורושם בצד שאל ממה נהנה ובצד ימין כמה זמן נמשכה ההרגשה.
הכיר בחורה והתאהב בה,כמה זמן נמשכה התשוקה?שבוע?שבועיים?,
הנשיקה הראשונה,כמה זמן ארכה?דקה?דקותיים?יומיים?
וכך עם ההריון הראשון,החתונה של החברים,נסיעה מיוחדת,וכדומה.וכך אנו רומשים בפנקס כל רגע של אושר.
כאשר האדם מת,פותחים את הפנקס שלו ומסכמים את הזמן של כל רגעי האושר
שחווה בחייו.
סכום זה רושמים על המצבה .

שכן עבורנו זהו הזמן היחיד שהאדם חי באמת.......

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שיהיה לכולנו שבוע טוב:)))