פינת הפנאי - מתחת לחגורה

אהובתי!

נסענו לת"א בכביש המהיר. בכביש שש המקולל. כולם אמרו שזה הכביש הכי מהיר והכי טוב והכי בטוח בארץ. שאם אני רק אהיה עירנית ואשמור מרחק אז הכל יהיה בסדר. אבל באותו יום, הכל היה לא בסדר.

את היית הראשונה שלי. הייתי בת שבע-עשרה ותשעה חודשים כשראיתי אותך לראשונה. זה היה אהבה ממבט ראשון. אפשר לומר שאבא שלי עשה בינינו היכרות. זה היה יום שמש מדהים. השמיים היו כחולים ואין מה לומר... כשענדת את הסרט הסגול ההוא עלייך- נראית כמו מלאך. מתנה משמיים. את זהרת ממש. אני עדיין זוכרת את הריח שלך. אני לעולם לא אשכח את הריח שלך.
ועל ה"נתונים"- אין מה לומר. איזה “פרונט"! חברים וחברות שלי כל הזמן דיברו עליו. קנאו בנו. הוא הוציא את העיניים לכולם כל פעם שיצאנו להסתובב. והבילויים שלנו ביחד היו מדהימים- היינו נוסעים בלילות שישי לגבעת התצפית, רק שנינו, ונהנים מהכוכבים. אלו היו הלילות הטובים ביותר בחיים שלי.
ושמרתי עלייך מכל משמר. לא פעם הגיעו אנשים שרצו לפגוע בך, לקחת אותך- היית כל-כך יפה.
ואני תמיד הגנתי עליך..
פעם אפילו הגיעו שני שיכורים עם מוטות מתכת. חשבתי שזה הסוף שלנו. הצלחנו לברוח ברגע האחרון, הא? איזה לילה זה היה...
והיום כל מה שנשאר לי ממך זה רק תמונות. אני לא יכולה שלא למצמץ בעיניים כשאני כותבת את זה. דמעה חוצפנית מעקצצת בקצה העין, מאיימת להתפרץ כל רגע ואני מחזיקה אותה חזק. את בטח היית רוצה שאני אהיה חזקה. בייחוד עכשיו, בייחוד היום.
אני זוכרת את היום שזה קרה. היום הנורא ביותר בחיים שלי. הייתי בת עשרים פלוס חודש. אני זוכרת שבבוקר נישקתי אותך, היית כ"כ נעימה באותו בוקר. אני בחיים לא אשכח את זה. אני זוכרת איך ממש נצצת כמו יהלום כשיצאנו החוצה. נסיכה שלי.

אותו היום הכביש היה די ריק. נסענו מאחורי משאית עמוסה לעייפה במסלול הימני על 110 יציב. שמרתי מרחק- אני זוכרת! הו, כן... אני זוכרת. פתאום התקרב מאחורה איזה אידיוט ב-BMW שחורה. מזגזג בין נתיבים כמו שיכור. הוא התקרב מהר ועקף אותי משמאל. זה היה נראה כאילו הוא נוסע 200! הוא התחיל לסטות כדי להיכנס לפניי, בלי איתות, ואני הבנתי שצריך לשמור מרחק. האטתי- האטתי עד 90 לפחות, אני בטוחה! רק שהוא לא רצה להיתקע מאחורי המשאית הזחלנית. הוא זגזג חזרה לשמאלי והמשיך בנסיעה בקדחתנות. נרגעתי וחזרתי לקצב הנסיעה הרגיל. היה יום נעים. המזגן פעל באוטו והיה בגלי צה"ל יום עם שירי אהבה יפים משנות ה-60. לא יכולתי שלא להצטרף. פצחתי בשיר. נדמה לי שזה היה לוליפ?ופ?. הייתי מאוהבת. רציתי שהנסיעה תימשך לנצח- הייתי טיפשה. אני זוכרת במיוחד את השיחה הזורמת שלנו. למרות שבעיקר אני דיברתי. סיפרתי לך על בחינת הבגרות באנגלית. ניסיתי לספר לך על מה היה החיבור שלי. את היית שקטה. תמיד היית שקטה.
בום! פתאום המשאית עצרה בחריקה ואני מיד אחריה, מגיבה תוך עשירית השניה (אפילו אני לא האמנתי שיש לי כאלה אינסטינקטים, בד"כ הייתי עושה תחרויות עם חתולים דרוסים). את היחידה שקיבלה אותי כמו שהייתי באמת. עכשיו אני יכולה רק להרים עיניים לימים ההם. זה אולי הזמן לומר שלעולם לא תהיה עוד אחת. את היית הראשונה ואת תהי האחרונה. אחרי התאונה הנוראה שחיסלה אותך. אבל אני לא אפול במלכודת שהטמנתי לעצמי ואטבע ברחמים עצמיים. אני לא טיפוס של דמעות תנין.
העצירה המהירה לא הספיקה. המשאית שלפנינו נשאה מטען לא יציב והוא פשוט החליק במלואו ממנה.

לאלפית שניה נשמנו לרווחה. המשאית עצרה ואנחנו עצרנו מילימטרים ספורים ממנה. במבט לאחור אני מבינה שזה היה הרבה יותר- אחרת גם אני הייתי גמורה. נותרנו כולנו (כולל נהג המשאית) ללא שריטה. לפחות לאלפית שניה.
שני קולות של החלקת שלשלאות מתכת הבהירו שנשמנו לרווחה מוקדם מדי. שש וחצי טונות של מלט בתוך מכולה אליפטית קרסו לכיוונינו ושמו קץ לחייך ולרגליים שלך. אם הייתי משתמשת במושג "טוטאל לוס" הייתי מחמיאה למצבך.

פינו אותי משם רק אחרי חצי שעה. נדמה לי שאיבדתי הכרה כמה פעמים בדרך. התפללתי לאלוהים שאת בסדר, אבל אני זוכרת שבסוף באו וסיפרו לי מה קרה לך.

הם סיפרו ודיברו ופירטו וזה היה כמו דקירות של אלפי חצים מורעלים בלב שלי. הנהג המשוגע ב-BMW נכנס לפני המשאית ובלם בפתאומיות. כנראה שבגלל שבהמשך הדרך היו מכמונות מהירות. המשאית בלמה מיד אחריו ואנחנו אחריה ואת ההמשך אני זוכרת טוב מדי.
הנהג של ה-BMW נותר ללא שריטה. הוא אפילו המשיך עוד לנסוע לפני שהוא ראה מה קרה.
נהג המשאית סובל מנקע בצוואר וזעזוע בעמוד השדרה. עדיין מחפשים את הבחור שאחראי על החיבור של המטען. אבל כשהרופאים התחילו לדבר בנוגע אליך, אני כבר ידעתי. בשבריר השניה שהמכולה העצומה נחתה עלינו אני הבנתי בדיוק מה עומד לקרות לנו. מה עומד לקרות לך. לא הייתה שום דרך שהייתי יכולה להציל אותך. מכל האנשים בעולם, דווקא אני אשם במוות שלך- בהרס שלך. הרופאים אמרו לי שאני לא אשמה. גם הפסיכולוג. או שזה היה פסיכיאטר? אני כבר לא זוכרת. הם ניסו לגרום לי לשכוח ממך. הם אמרו לי לעבור הלאה. אחד המשוגעים אפילו אמר שכשנצא הוא יקנה לי חדשה. הוא אמר שהביטוח יספק לי חדשה. צחקתי הרבה. מצחיק.
אבל אף-אחת לא תוכל להחליף אותך.
לעולם.
אף-אחת.
את היית ותהי תמיד המכונית הראשונה שלי. מאזדה 6 כסופה מדהימה.

אוהב אותך תמיד,