לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המטרה: למלא את החלל הריק הנוצר בחייו של האיש הקטן , קשה היום ורך האיבר. כולל: בדיחות משובבות וחידות מעצבנות , פינת טלפתיה ופינת אנטיפתיה, אילוזיות אופטיות ושאלות אפתיות , שעשועי מספרים ועוד כהנה וכהנה........
כל תגובה תתקבל באהדה ותזכה לתשובה,
לפני 18 שנים. 22 ביולי 2005 בשעה 11:38

דברים קטנים אך מעצבנים בסופר

הנה מספר דברים קטנים ומעצבנים שלא חושבים עליהם ביומיום ,כשהולכים לעשות קניות בסופר,
1. כמה פעמים יצא לכם לקחת עגלה שכל גלגל שלה רוצה ללכת למקום אחר, ובמקום לטייל בנוחות בסופר, להסתכל על דברים ומחירים בשיא השקט והשלווה (כמו בסרטים), כל מה שאתה עושים זה להילחם בעגלה שתיסע ישר, באייזשהו שלב אתם מצליחים ליירט אותה ישר לאורך מטר וחצי וחיוך מטומטם של נצחון נפרש על פניכם
2. אחרי שהבנתם את הפרנציפ של העגלה והבנתם שלא תוכלו להילחם במערכת שלדעתי בכוונה מייצרת עגלות כאלה כדי להוציא אתכם מאיזון ולקנות בטעות דברים שאין לכם שום צורך בהם, אחרי כל זה, אתם מטיילים בזיגזגים וממולכם באה זקנה שבד´כ רואים רק את הכובע שלה מאחורי הר של מצרכים, וגם היא נוסעת הזיגזג ישירות לכיוון הקרסול שלכם.
3. אחרי צרחה רמה אתם מתרחקים בצליעה מהירה, ומזהים מיצרך שאתם צריכים, רק מה, שלושה עגלות כמו חומת ברלין שוברות כל נסיון נואש מצידכם לקחת את אותו המצרך. אתם עומדים ליד העגלות ומתכננים בראש טקטיקת תקיפה כיצד לכבוש את הרי העגלות כמו יעד מבוצר , אתם נזכרים בטירונות שלכם, כיצד המפקד דופק לכם בקסדה וצועק, חייל יורים עליך!!! אתם מסתערים בצליעה , צוללים בין שתי עגלות, מושיטים יד ארוכה פנימה, סוחבים את המצרך, ואיך שאתם נסוגים לכיוון מחסה, מישהו מזיז את העגלה והיד שלכם מקבלת צביטה עצבנית, שוב אתם דופקים צרחה ובזנב מקופל בין הרגליים אתם נסוגים לעגלה שלכם.
4. עכשיו אתם גם צולעים וגם מחזיקים את היד בכאב, ממשיכים את הסיוט שלא נגמר לכיוון מוצרי החלב, לא יודעת למה, תמיד יש שם פקק עצבני, בכל סופר בארץ, (וזה בדוק) הפקק הכי גדול הוא ליד מוצרי החלב, אתם צריכים רק 2 דני ,1 חלב, ואחד גבינה לבנה, וכל זה עולה לכם 20 ש´ח פלוס ארבעים דקות שאתם מנסים לחלץ את המוצרים האלה. טיפ אישי ממני, למי שיש טיפה ביצים, תגנבו את המצרכים מעגלה נטושה אחרת
5. משם אתם זזים לכיוון השתייה הקלה, פה טמונה המלכודת הכי אכזרית, שימו לב, בקבוק ליטר וחצי שוקל קילו וחצי, מגובה מטר וחצי (בנחיתה חופשית ) הוא הופך ל6 קילו וזה משקל שהבוהן שלנו לא יכולה לסבול, אישית הבוהן שלי כבר התקשחה מרוב בקבוקים שצנחו עליה, אבל יש כאלה שעדיין רגישים.
6. סוף סוף הגעתם לקופה, כמובן שכמו כל ישראלי טוב, אתם רצים מצד לצד כדי למצוא את הקופה הכי פחות עמוסה, למרות שברור לכם מעבר לכל ספק שמרפי (ההוא שהמציא את החוקים) יתנקם בכם ודווקא הקופה הכי פחות עמוסה תיתקע בדיוק שיבוא תורכם, אבל אם לא התעצבנתם עד עכשיו, זה הזמן לתפוס את הקריז, כי פה אתם הולכים לאכול אותה על באמת. לעומת זאת, אם תבואו לקופה בידיעה והשלמה אתם נתקעים, זה כבר לא יעצבן אתכם כ´כ (מנסיון אישי)
7. עברתם את שלב הקופה ועכשיו מתחילה המלחמה עם הרכב, עד שהגעתם לרכב, כשהעגלה בכלל מושכת אתכם לכיוון השני והתקופה בה העגלה היתה ריקה ונסעתם בזיגזגים, נראת כמו חלום רחוק ומתוק, הגעתם סוף סוף לתא המטען המיוחל, אתם מזיעים כמו שור בזירת מטאדורים, כעת מתחילה המלחמה האמיתית, ביד אחת אתם מעבירים שקיות כשהיד השנייה מחזיקה את דלת המטען שלא ירד על ראשכם וברגל אחת אתם מחזיקים את העגלה שלא תברח, הגלגל שלה לוחץ לכם בדיוק על הבוהן הכואבת , זכר לאיסוף בקבוקי השתייה, אתם מצויים בפוזה שלא היתה מביישת עף לוליין קרקס
8. בצעדים כושלים אך מאושרים אתם מדדים לתוך הבית, אך שימו לב המלחמה עוד לא הסתיימה, כעת אתם אמורים לסדר כל דבר במקומו, וגם פה צריך לשים לב לדברים פשוטים אך מעצבנים, מי מאיתנו לא סידר אי פעם ביצים במקרר כשלפתע חצי תבנית עפה לו מהיד, זה מפני שאנחנו מערסלים בעדינות את התבנית בעוד יד שנייה מוציאה בעדינות את הביצים ומסדרת במקומם במקרר, רק שלא שמים לב שאנחנו מוציאים רק מצד אחד כשבאמצע הפעולה, כל שיווי המשקל של התבנית עובר לצד שני ומכאן לנקיון הרצפה משברי ביצים וגידופים לרוב, הדרך מאוד מאוד קצרה. בד´כ אנחנו מוצאים גם כמה עגבניות שנמעכו כתוצאה מהשמה לא נכונה בתא המטען בדיוק מתחת לקופסאות השימורים, וכן בקבוק חלב שהחליט להתפוצץ בשנייה שהוצאתם אותו מהשקית , ואז אתם מוצאים את עצמכם חסרי אונים באמצע המטבח כשהכל מסביבכם רטוב ולבן ובא לכם ממש לבכות. לא נורא, אתם לא תעברו את החוויה הזו לפחות עד השבוע הבא

בגלל זה אני אומרת קחו את החיים בקלות כי גם ככה הסיוט הזה מאחורכם לפחות לשבוע שלם.
או הפתרון האידאלי .....תנו את הקניות לבעל , הרי לכך נבראו ולכך נועדו.

נמש - העלת חיוך על פני :-)
לפני 18 שנים
דולי .​(שולטת) - שמחה על כך:))
לפני 18 שנים
venus in our blood​(שולטת) - כרגיל, נפלאהההההההההה :))))))))))))))))))))))
לפני 18 שנים
דולי .​(שולטת) - בכיף אחותי :))
חסרת לי , יקירה}{
לפני 18 שנים
אלילה בעליל - (((:
ענקית!
לפני 18 שנים
דולי .​(שולטת) - תודה , אחותי :)
}{
לפני 18 שנים
DearPrudence - אפילו אותי הצחקת להצחיק.
את גדולה.
לפני 18 שנים
דולי .​(שולטת) - שמחה שאהבת , יקירה:)
לפני 18 שנים
madeager - מה עשית לי תגידי?
נשיקהההה
:-}
לפני 18 שנים
דולי .​(שולטת) - חחחחחחח
בחזרה , גדולללללה.
על הלחי הימנית :)))))
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י