פינת הפנאי - מתחת לחגורה

שונאת להיות חולה, אני לא מסוגלת להרגיש שלא מתפקדת כרגיל. מרגיז אותי כל המצב הארור הזה. אחת למספר שנים כנראה מגיע גם זמני "להיות חולה" , אבל אז כשזה מגיע , זה מגיע ובענק. כביכול על כל התקופה שבה ציפצפתי על מחלות.
ממש לא מאמינה על עצמי , אני שאנטי כדורים כדורים ותרופות, פשוט לועטת ובולסת אותם, במטרה להבריא ולהחלים.
יודעת שזה יחלוף תוך יומיים שלושה, אבל אין לי סבלנות.
לא מקנאה במי שסובב אותי בימים האחרונים. כל חוסר הסובלנות והסבלנות שלי ניתך עליהם.
אני ממש לא חולה נינוחה.
כועסת, נרגנת. איכסה של בן אדם.
לא מוכנה שיביאו לי כוסות תה למיטה,
ויודעת שאין ברירה על מנת להחלים חייבת לשכב במיטה. (נו, יש שימושים יותר טובים למיטה).
מקצה לעצמי עוד יומיים. אם לא חוזרת לאיתני. הולכת לסגור חשבון עם ההוא שם למעלה .
:)))