פינת הפנאי - מתחת לחגורה

משתמשי מחשבים רבים, ואם לדייק כנראה כולם, התנסו בחוויה הידועה בשם סקס וירטואלי. מדי יום מיליוני אנשים בעולם נכנסים לצ´טים ומקיימים יחסים דרך המקלדת ומותירים אותה דביקה.באופן רגיל נוטות שיחות הזימה הללו לדבוק בז´רגון שנשמע לקוח משיח בין
שני טכנאי תחנת שאיבה ב"מקורות". יש כאלו שיישבעו כי שיחות הסקס האלו
מביאות אותם לריגושים עילאיים. אותי זה בעיקר מצחיק.
להנאתכם.
( ילדים, לעצום עיניים.)

תוקע: "היי שופעת, איך את נראית?".
שופעת: "אני נשית מאוד, חלבית, שופעת במקומות הנכונים. כרגע אני לבושה
בחצאית מיני וחולצת משי אדום שמתפקעת על שדיי המלאים. איך אתה נראה?".
תוקע: "אני 1.85 מטר ושוקל 59 ק"ג. אני עם משקפיים, מכנסי טריינינג כחולים
והטי-שירט שלי מוכתמת באמבה מהשווארמה שאכלתי מקודם. זה מריח מוזר, אבל הכלי שלי זה מקדחת בטון".
שופעת: "אני רוצה אותו, בא לך לתקוע אותי?".
תוקע: "או.קיי".
שופעת: "אנחנו בחדר השינה שלי. מוזיקה רכה מתנ גנת במערכת, הנרות מפיצים
אור נעים. אני מביטה לתוך עיניך, מחייכת. ידי יורדות לגבריותך ומתחילות
ללטף בחמדה את הבליטה העצומה והריחנית שלך".
תוקע: "אני בולע רוק, העיניים שלי שורפות מרוב זיעה".
שופעת: "אני מושכת את חולצתך, נושקת לחזך".
תוקע: "עכשיו אני מתיר את כפתורי חולצת המשי שלך, הידיים שלי רועדות".
שופעת: "אני נאנחת בעונג. זורקת את ראשי לאחור. המשי הקר מחליק מגופי
החם, אני משפשפת בעוז את בליטת הגבורה שלך. מהר יותר. מושכת ומרפה".
תוקע: "הידיים משקשקות לי, מרוב עיוות אני בטעות קורע חור בחולצת המשי
שלך, אני מצטער".
שופעת: "זה בסדר, היא לא הייתה ממש יקרה. אני לובשת חזיית תחרה שחורה,
שדיי הרכים משוועים למגע ידך ולרטיבות לשונך".
תוקע: "איזה באסה, אני לא מצליח לשחרר את אבזם החזייה. הוא תקוע. יש לך
מספריים?".
שופעת: "אני לוקחת את ידך ומנשקת ! אותה בחושניות. אני נשענת לאחור ומשחררת את האבזם. החזייה נושרת לצד גופי. האוויר מלטף את שדיי, הפטמות מזדקפות לקראתך, אני רטובה כאוקיינוס סוער".
תוקע: "איך עשית את זה? אני מרים את החזייה ובודק את האבזם".
שופעת: "אני מתפרקדת על המיטה. או בייבי, אני רוצה להרגיש את הלשון שלך
משוטטת על גופי".
תוקע: "אני עוזב את החזייה ומלקק את שדייך".
שופעת: "אני מריצה אצבעות בין שערותיך, נושכת בתנוכי אוזנך".
תוקע: "אני מתעטש בפתאומיות. החזה שלך מכוסה בנתזי רוק וליחה שלי".
שופעת: "מה?".
תוקע: "אני מצטער, באמת. אני משתמש בחולצת משי שקרעתי ומנגב את שדייך
הנפלאים".
שופעת: "נו טוב. אני מושכת את מכנסיך מעליך ומשפשפת בגסות את איל הפלדה
המאיים שלך".
תוקע: "אני צורח כמו ילדה קטנה. איייייי. הידיים שלך קרות".
שופעת: "אני מסירה את חצאית המיני, הפשל ממני את תחתוני החוטיני שלי".
תוקע: "אני מושך את התחתונים שלך בשיניים. הלשון שלי חודרת לתוכך, מקימה
מאחז לא חוקי בתוכך. פנימה ה! חוצה. אני נוגס בך".
שופעת: "זה טוב".
תוקע: "רגע... אממ... כחח... חכי רגע".
שופעת: "מה קרה?".
תוקע: "נתקעה לי שערה בגרון. אני נחנק".
שופעת: "אתה בסדר?".
תוקע: "כחכחכחכ... שנייה... אני עובר התקף שיעול קשה, אני כולי אדום".
שופעת: "אני יכולה לעזור?".
תוקע: "אני רץ בפראות למטבח. אני נחנק. נתקל בשולחן כשאני מח פש כוס.
איפה את שמה את הכוסות שלך?".
שופעת: "בארון מעל הכיור".
תוקע: אני לוגם כוס מים. זהו. ניצלתי".
שופעת: "חזור אליי, מאהב".
תוקע: אני שוטף את הכוס ומייבש. מחזיר אותה לארון וחוזר לחדר השינה. רגע,
חשוך פה. נאבדתי, איפה את?".
שופעת: "הדלת האחרונה משמאל בסוף המסדרון".
תוקע: "מצאתי".
שופעת: יאללה, בוא כבר, אתה בכלל כאן? אני נוטפת, רוצה אותך נואשות".
תוקע: "גם אני".
שופעת: "אני מורידה את מכנסיך ומנשקת אותך בתשוקה. גופותינו העירומים
מתחככים זה בזה, אני עולה על פניך".
תוקע: "הי ! הי, חכי רגע, התחת שלך דוחף לי את המשקפיים לתוך המצח, אני
עלול להיחתך".
שופעת: "אז תוריד כבר את המשקפיים".
תוקע: "בסדר, אבל בלעדיהם אני ממש עיוור. אני מניח אותם על שידת הלילה".
שופעת: "אני נעמדת על ארבע, בוא אליי, כנס בפתחי".
תוקע: "שנייה... אני חייב להשתין. אני מגשש את דרכי בעיוורון לכיוון
השירותים".
שופעת: "תמהר או שתעוף".
תוקע: "אני מוצא את השירותים. חשוך שם. אני ממשש את דרכי לאסלה, מרים את
הקרש, אחח נעים".
שופעת: "דפוק אותי כבר".
תוקע: "סיימתי. אני מחפש את הידית כדי להוריד את המים, אני לא מוצא.
אוו... אוו... סליחה".
שופעת: "מה עכשיו?".
תוקע: "אני קולט שהשתנתי לתוך סל הכביסה שלך. אני מצטער שוב".
שופעת: "מההההה?".
תוקע: "הנה הנה חזרתי. עכשיו אני אשים... את יודעת... את הדבר... הזה...
את יודעת... בתוך הדבר של הנשים שיש לך".
שופעת: "כן כן כן כן... תעשה את זה סוף סוף... אני מניעה את ישבני בקצב
הסלסה... יאללה תן לי אות! ו... כנס אליי כבררר".
תוקע: "אני אוחז בחוזקה בישבנך החלק. כל כך נעים לי. הופס... יש לנו
בעיה".
שופעת: "מה הפעם?".
תוקע: "אני ביזיון מוחלט. אני רפוי ודביק כמו ספגטי אלפרדו".
שופעת: "אני נעמדת, מסתובבת אליך, מבט המום על פניי, צא לי מהפרטי".
תוקע: "אני מושך כתפיים בחוסר ישע. אני צריך את המשקפיים שלי לראות מה
קרה. רגע רגע, חכי... אני פוזל במאמץ כדי למצוא את המשקפיים על שידת
הלילה. אני ממשש ומפיל על השטיח מכל ספריי שיער, תמונה ממוסגרת ונר".
שופעת: "אתה מוכן לעזוב אותי לנפשי?".
תוקע: "מצאתי את המשקפיים. אני שם אותם. אלוהים... אחד הנרות נפל על
הווילון והוא עולה באש. אני מצביע על הווילון ה בוער בהלם ובזוועה".
שופעת: "לך לעזאזל, אני מתנתקת, יא אפס".
תוקע: "אמא´לה... השטיח עולה באש... או לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא".
שופעת התנתקה.