פינת הפנאי - מתחת לחגורה

לך..

חשבת שלרגע היה לך טוב... ובאמת היה לך.
זה שעכשיו רע זה לא אומר שקודם לא היה טוב.
כל נפילה, אין לה קשר לטוב שהיה קודם
ולהתקדמות והעלייה שיהיו אחר כך.
כל נפילה היא בפני עצמה ולא משנה מה הגורם.
היה לך טוב ויהיה לך עוד.. שתינו יודעות זאת.
הסתכלתי עליך וצחקת.. ואחרי זה רצית לבכות.. ושוב צחקת.
והסתכלתי על כל רגע שעבר עליך, בנפרד.
כל רגע היה גדוש ברגשות אחרים ומגוונים.
וזה היה מדהים כי את היא זו שלוקחת את כל חלקי הפאזל
הזה ומרכיבה אותם ויוצאת תמונה מדהימה שלך,
ילדה יפה שרגע צוחקת ורגע בוכה..
אבל כל רגע הוא קסום במיוחד, גדוש בחלקיקי אור בוהקים.
רגעים השזורים בחרוזים צבעוניים מנצנצים.
להבות דממה שמרקדות בתוכך בצווחות מסחררות חושים.
את לוקחת את כל היופי והעצבות ורוקמת מהם את סיפור חייך
והוא מדהים ביופיו, קורן מאור וקסם, משלהב.
איך אפשר שלא לאהוב יצירת מופת שכמוך?
איך אפשר שלא להבחין ביופי המרטיט הזועק בתוכך?

הלילה את תשני, או שלא.. אבל מחר בבוקר השמש תחזור לשמי חייך
ואולי תרגישי יותר טוב.. ואולי לא.. אבל השמש תפציע כל בוקר מחדש
ותחכה לך.. תחמם אותך כל פעם קצת.. עד שתאזרי את כוחותייך
ותתרוממי מהשפל הזה. את לא תהיי כנועה לו. לא עוד!

אחת שלך,