השעה שעת ערב בין ערביים, עדיין לא מאוחר ובכל זאת כבר לא צהריים. אוהבת את השעה הזו. סוף סוף הגעתי הביתה , אחרי יום עבודה שהתחיל כרגיל משעה 4 לפנות בוקר . וכולי תקווה שיסתיים עכשיו. מבלי הקפצות והזנקות למינהן. נמצאת בחדר שלי . המקלט שלי . בקומה השלישית יש לי חדר שהוא רק שלי , אין לאף אחד רשות כניסה לשם. והמוטו אצלנו בבית הוא שמירה והקפדה על הפרטיות. בחדר שלי יש כמובן את המחשב , מדפים על מדפים של ספרים.בקיצור האווירה שאותה אוהבת. ישובה בכורסה מול המחשב מעלעלת מזפזפת במחשב, וכמובן , איך לא ...גם מגיעה לכלוב. רפרוף על המודעות, הבלוגים והפורומים. לא הרבה השתנה . די זוחל פה לאחרונה. אין הרבה אקשן .מעניין למה ? 😄
אופס... לא ממש . וואלה צצה פרשייה חדשה. מישהו כתב איזה בלוג, משהו על זונות וכמובן שמיד זינקו עליו כל הנשמות הטובות והחסודות. דף ועוד דף....והחגיגה בשיאה. הוא עונה , הנשמות מגיבות. כל אחד שנדמה לו שיכול לחדש מוסיף עוד משהו...נחמד פה, אין מה להגיד .
מתמתחת לאחור, פורשת את הרגליים קדימה. מציתה סיגריה ובוהה במסך. תוך כדי בהייה מבעד לסלסול העשן שעלה מהסיגריה נזכרתי במקרה שארע לפני כחמש שנים .חיוך קטן מזדחל לאיטו ונפרש על שפתי. הזכרונות מציפים לאיטם...
.........................................................................................................................
לפני 16 שנים. 8 בפברואר 2008 בשעה 10:24
