כשגרתי בעיירה הקטנה שכוחת אל. אי שם בצפון הנידח. היתה לי שכנה דתייה. היו לה איזה מליון ילדים. תמיד היתה בהריון ועם תינוק קטן על הילדים, ועוד אחד שתופס בשמלה. בעלה , כמו כל האברכים היה משתכר בכבוד"לומד בישיבה"..
מאוד חיבבתי אותה , תמיד היתה עסוקה , כי בכל זאת קשה עם כל כך הרבה ילדים. אבל היתה לבבית חמימה כזו. אהבתי להתארח אצלה .היא גם בישלה חבל"ז, סוף הדרך.
אחת לשבוע ביום רביעי הלכה לשוק . היות ובעלה "עבד" קשה . היא היתה ממונה על הקניות, בישול, ספונז'ה ושאר ענינים פעוטים כגון חשבונות ...
כשהלכה לשוק , הפקידה את הילדים אצל ה"ביביסיטר" הכי טוב בעולם. הקדוש ברוך הוא . היא נהגה להגיד לי ...תביטי אין לי ברירה . והוא הביביסיטר הכי טוב בעולם.
אז...זהו שאתמול הביביסיטר הכי טוב בעולם ...פישל בענק . 2 חברים טובים שלי נפגעו.
ואני פותחת איתו חשבון .
כועסת, עצובה ...לא יודעת איך להגדיר את זה..
פשוט מצב רוח נאכס..
מתנצלת מראש על כך שלא ממש חברותית ביומיים האחרונים.
צריכה לאסוף את עצמי .
לפני 16 שנים. 26 בפברואר 2008 בשעה 18:42
