פינת הפנאי - מתחת לחגורה

פעם ראשונה בחיים, בעצם לא נכון. לא פעם ראשונה. אבל בהחלט שדיי נדיר אצלי .
חוסר היכולת להרדם. אני זקוקה לארבע שעות שינה בלבד על מנת לתפקד . למזלי, יש לי את היכולת לאגור ולאסוף את רגעי השינה . דהיינו ...מנמנמת פה חצי שעה שם עוד שעה מוסיפה בין לבין. וזה מספיק לי .
היום, דווקא כשכל כך זקוקה לשינה טובה. לא הולך לי. אני סחוטה , שפוכה לגמרי. הגוף משווע לשינה. אבל...לא הולך, העיניים מסרבות להיעצם. והשינה לא פוקדת אותי.
כל הפטנטים הטובים, מכירה את כולם. ובדרך כלל לא משתמשת בהם. היום ניסיתי...ספר עב כרס. תוכנית טלויזיה משעממת. אפילו ניסיתי לסיים כמה דוחות מעצבנים .....ונאדא...גורנשיט ...אפס. לא הולך.
אני אנטי כדורים, הכדורים היחידים אצלי בבית הם כדורי משחק , אפילו לכאב ראש אין לי כדורים בבית. תיבת עזרה ראשונה שלי כוללת רק תחבושות, פלסטרים, משחות וכל מיני דברים כאלה.
הוצאתי את רקסי לטיול נוסף ובלתי צפוי. מעבר לשלוש הגיחות הרגילות שלו ביום. הוספתי לו עוד טיול מסביב לשכונה. נו, לפחות מישהו יצא נשכר מנדודי השינה שלי .
חיסלתי בהתקפת מרץ פתאומית את קיפול ערימת הכביסה האינסופית, משימה שבדרך כלל דוחה ליום שישי או שבת. כל השבוע הכביסה נאספת לה. הר כביסה צומח לאיטו בחדר הקיצוני בקומה השנייה. הודות לכך אף זכה לשמו "חדר כביסה". בני הבית הורגלו לשיטת כבס ולבש. וחדר הכביסה מתפקד כארון בגדים משותף לכולם. ערימה שגדלה לאיטה וביום שישי מסולקת.
מה לעשות? זה מה יש. מעולם לא טענתי לכתר "עקרת בית" :).
משוכנעת שמחר כבר ישאלו אותי .....אם אני מרגישה טוב?
יש משהו שמאוד רוצה לעשות, ויודעת שירגיע אותי , אבל קיבינימט לא יכולה.
כל כך בא לי לנגן. הפסנתר ממש מגרה אותי . בא לי להעביר את האצבעות עליו. לשקוע באיזו נעימה רגשנית ונחמדה. אבל....למרות שמתגוררת בשכונת וילות . שמרוחקות אחת מהשניה . והאמת ששמה קצוץ על השכנים. אך מתחשבת בבני הבית.
נו, אז מה נותר לעשות?
להיכנס לכלוב,
לכתוב איזה פוסט,
ו...וואלה, אני יודעת...מצאתי, יש פיתרון. אכנס לאיזה שרשור ארוך, משמים ומייגע.
אם זה לא יעזור, אז...נוותר על השינה .
במקום לצאת בשעה ארבע בבוקר לעבודה. אצא בשלוש...ממילא כבר יצא לי שם של וורקוליסטית.
אז נצדיק אותו .
😄
ולכל הנשמות הטובות שישנות, ועכשיו מתהפכות לצד השני, באלוהים שמקנאה בכן.
לילה טוב לכולם.