פינת הפנאי - מתחת לחגורה

ושוב עבר לילה קשה. ושוב בקושי ישנתי, ושוב מתעוררת לבוקר של תהיות וספקות.
האם זה שווה?
האם זה כדאי?
מרגישה שמתחיל לפגוע לי בבריאות.
האפשרויות שיש לי :
* להתעלם ולשכוח, כאילו לא היה .
* לקבל ולהשלים.
* לחתוך.
אם אני בוחנת אחת לאחת .אז:
להתעלם ולשכוח , ממש לא מתאים לי . מנוגד לאופי שלי.
לקבל ולהשלים, המממ.. משום מה נראה לי מעט צולע.
לחתוך ..???
עד לפני שנתיים , אפילו לא הייתי חושבת. בציק, במהירות, בבשר החי . מבצעת במהירות. מסובבת את הראש , וזהו...נעלם כלא היה.
היום המצב שונה. כנראה שהתרככתי מעט. או שמה שיותר סביר הוא, שמקום בו מעורב רגש. השיקול איננו פשוט כלל וכלל.
לא אוהבת את התחושה הזו. את תחושת הבלבול . את ההרגשה הלא מפוענחת.
קיבינימט בשביל מה הייתי צריכה להתאהב?
תוך כדי שכותבת . צצה לי אפשרות נוספת. ונראה לי שאלך עליה.
כן, אני אלך עליה.
ואני גם אעשה ממנה מטעמים.
מרגישה איך הדם זורם בששון. וחדוות היצירה סוחפת אותי.
האפשרות היא:
מתן עונש!
אבל עונש לפי מסורת דולי.
כלומר , משהו כואב, משהו קשה, משהו שכולל גם מנטלי גם פיסי.
אוחחח, עושה לי טוב לחשוב על זה.
הרעיון מתחיל ללבוש עור וגידים. מתחיל להתהוות למשהו "נחמד".
כן, אני אלך על זה.
זהו, עכשיו אפשר לחזור לעבודה.
מברכת את הורי שהנחו אותי תמיד , לכתוב את הבעייה, לאתר ולפשט את הנקודות הקריטיות. ואז כשהכל מול העיניים למצוא פתרון. אין כמו מסורת יקית. וואלה הוכיח את עצמו החינוך הגרמני .

בוקר טוב לכולם.