פינת הפנאי - מתחת לחגורה

השעה 6 בבוקר, מזנקת מהמיטה. במהירות למטה . כוס תה, 2 פרוסות עוגת בראוניס. מניחה על הצלחת שהוא אוהב. מפית מקופלת. וספל חלב עם דגני בוקר. מניחה על השולחן. עוד כמה דקות ירד יורש העצר , יאכל. יארגן את התיק . ואקפיץ אותו למקום ריכוז ההסעה.
עד שירד, מגיחה החוצה , פותחת את הממטרות. מתחמקת בזריזות מהמתזים. חוזרת הביתה.
שם כבר נמצא הפרעוש בולס את ארוחת הבוקר. מסכנון קטן , לפני תחרות אסור מנות גדולות. נצמדת לתפריט של התזונאי. מנחמת את עצמי ואותו גם יחד. שבקפיטריה יש ארוחת צהרים חבלזית. וליתר ביטחון גם יש כמה כריכים וחטיפים לדרך חזרה. בכלל, אם מדברים על הדרך חזרה. המיניבוס מזכיר מזללה נוסעת. כל הנבחרת בולסת. טורפת, זוללת.
כולם רתוקים לתפריט קפדני , אשר מותר לחרוג ממנו רק לאחר תחרות. ואז....כמויות המזון במיניבוס , יכולות לכלכל ברווחה יחסית 5 משפחות ממוצעות במשך שבוע ימים לפחות.
ממש לא ייאמן , כמויות המזון שהנסיך וחבריו מסוגלים להכניס. איך הם עדיין נשארים רזים וחטובים לאלוהים הפתרונים.
מתיישבת לידו, לוגמת את הנס קפה מחלב מלא. מכרסמת עוגיה.
שיחת מוטיבציה , לא שזקוק לזה במיוחד. הוא נלהב , עירני . מספר לי על המשחים בהם הוא אמור להשתתף. מתכננים בפעם המאה את מחנה האימונים שאליו עתיד לצאת בחודש הבא. מספר לי על המסיבה אתמול. נהנה עד הגג,,,ועוד פגש מישהי..תיאם איתה למחר .
מארגנת לו את הכריכים, ביסלי, במבה, 2 חטיפי אנרג'י. 2 בקבוקי שתייה.
בדיקת ציוד אחרונה. ולדרך.
מתמקם לידי, חוגר את חגורת הבטיחות. התיק מוטל לאחור . תיק...ממש הגדרה מדוייקת. צמידן יותר מתאים. ים של ציוד . 2 משקפות, 2 בגדי ים, 2 מגבות (חייבים תמיד להצטייד בעוד זוג ספייר למקרה ביטחון).. חלוק , שמפו, קרוייטר. מקדם הגנה . בגדים להחלפה. קפקפים. ו...הרבה הרבה אוכל :).
אמא, את מחכה עד שההסעה יוצאת. נכון?
ברור , ומה ? וכי חשבת אחרת.
שאני אוותר על הטקס הקבוע? בחיים לא.
מגיעים, כולם כבר מחכים. נגשת לחטוף שיחה עם המאמן. מוודאה שעת חזרה צפויה. וכמו כל יידשע מאמא טיפוסית. מבררת היכן אוכלים צהרים. ושלא ישכח להזכיר להם שחייבים לשתות.
הנסיך נבוך, מסמיק. לא נעים לו. ניגש אלינו.
נו, אמא די . אני כבר ילד גדול.
גדול? בחיי שכן. המאמן שמלווה אותו כבר הרבה שנים. פעם הנסיך הגיע לו עד המותניים. והיום ...לא יאומן , הם באותו גובה. שניהם מיתמרים מעלי. מביטים כלפי מטה ומחייכים לעומתי.
איך צמחת לי במהירות שכזו? מתי הספקת?
המאמן מרכז את הנבחרת סביבו. כולם נמצאים .
מפטיר , זזנו..
להגיד ביי , ולדרך.
טקס ראשון.
מחבקים לצד ימין, מחבקים לצד שמאל. מחבקים באמצע.
נשיקה בלחי ימין, נשיקה בלחי שמאל. נשיקה על המצח.
עולה להסעה.
מתיישב ליד החלון.
בגלל המיזוג החלון סגור. אבל לא נורא.
נצמד לזגוגית.
ההסעה מתחילה לזוז.
ו...החלפת נשיקות באוויר מתבצעת.
עד...שהמיניבוס נעלם.
ואז...הפון הראשון..
השני יהיה לפני המשחה הראשון.
השלישי אחרי המשחה.
וכך הלאה.
כשהכל מסתיים, שוב פון. עולים למיניבוס פון.עידכון.
אז מניחה לו לנפשו. יודעת שמתחילה ה"זלילה הגדולה".
ופון אחרון..חמש דקות מהבית.
חמש דקות מהחיבוק .
נו...יאללה שיגיע כבר.
מתגעגעת כבר .