פינת הפנאי - מתחת לחגורה

נכנסת לכלוב, עוברת על רשימת הקשר. משאירה את האתר פתוח. עוברת לאתר נוסף. או ממשיכה לעבוד. חמש ... עשר ...דקות. מורידה את הכלוב, שוב עוברת על רשימת קשר, ונאדא
גורנישיט , אפס..זירו.
הילד לא פה.
הלך לאיזה סידור. משהו שאי אפשר לדחות או לבטל. נו, מה לעשות...במקום למצוא איזה סאב "נורמלי" מצאתי לי אחד שהוא איש עסקים. באמת ..."דולי יודעת לבחור". 😄
מרגישה ש...פשוט חסר לי. לא תמיד יוצא לנו לדבר, שנינו עסוקים מעל ומעבר. אבל..משתדלים להשאיר את הניק במסינגר או באתר. ומפעם לפעם זורקים איזו הודעה איזה אס אם אס.
מעבירים בדיחה אחד לשני , מלגלגים זה על זו (ובזה שנינו אלופים).
התייעצות קלה. מסר חטוף.
האמת, עכשיו כשחושבת על זה...
אנחנו שואבים כח , מעבירים אנרגיות זה לזו.
כשקשה אז מתייעצים. מתבדחים, מספרים....וכהרף עין המשבר חולף.
ועכשיו..הוא לא פה. נו, קשה לי להודות
אבל
אתה פה חסר לי.
אז...חזור כבר.
נו, חולירע קטן, (ממש קטן) רואה את החיוך הזדוני על השפתים . את העיניים הכי יפות בעולם נפקחות לרווחה. ושומעת את החיוך בקול..מה באמת?
אז, כן באמת.
כאילו שלא יודע. יא חתיכת ...ילדון מגודל.
אתה פה חסר לי.