לפני 16 שנים. 19 באוגוסט 2008 בשעה 10:33
סוף סוף מצאתי מקום שבו לא מרימים גבה ומסתכלים עלי משונה.
יש לי הרגל עוד מהבית, בארוחת צהריים לשתות תה.
ברוב המקרים מסתירה זאת.
רגילה כבר להערות:
מה בחום הזה תה?
איך את יכולה?
נו, לכי תסבירי שככה חונכת, וככה היה נהוג אצלך בבית עוד מהילדות.
ופה, הללויה...כבר בארוחת הצהריים הראשונה כשראיתי את המיחמים הענקיים , לידם קערות זכוכית עם מבחר טעמי תה . סוכר , סוכרזית...
ידעתי ...יש פה עוד כמה כמוני, פה לא ישאלו שאלות מטומטמות ...:)