השעה 7 בבוקר.
ילד, אתה ער?
לא, אני חוזר למיטה. עוד לא ישנתי מספיק.
מה זה?
כן, חסר לי עוד שעה.
(מעניין מאיפה הגיע למסקנה המדעית המדוייקת של עוד שעה). 😄
השעה 8.
ישנת מספיק?
רגע, עוד לא החלטתי.
מה?
החלטתי, זקוק ליוד חצי שעה.
(מה שכן, יש לו החלטות נחרצות).
השעה 9.
נו...
טוב, קמתי.
(שתבינו עושה לי טובה).
השעה 9 וחצי.
התקלחתי , צחצחתי שיניים.
יופי. עוף למשרד.
רגע.
גרר...טראאסק....טאקק
מה זה?
אני אוכל.
מהההה? מה אתה אוכל, סלעים, חצץ?
גרררראק...סנאאאק...מלפפון.
מלפפון...זה נשמע כמו ברזל מותך.
לא להפריע, עכשיו אני מורח חרדל..שנאאאאק
מורח? זה נשמע כמו יציקה , בטוח חרדל?
לא , עכשיו זה הפסטרמה.פלאאאאף
פסטרמה?
כן , עם פרוסה וקננננאש....מל...פ...פון..
שתהיה לי בריא..נשמע כמו גריסים, חצץ, סלעים הכל חוץ ממשהו פריך.
הממ...יאמי...זה היה טעים....גרעעעעעעע....
אוףף איתך, תרחיק את השפורפרת מהפה. אצלי כולם כמעט ירדו למקלטים.. 😄
חיוך..עכשיו שבע...עף למשרד..
ילד, פשוט ילד.
אבל ילד מתוק.
לפני 16 שנים. 19 באוגוסט 2008 בשעה 16:15