פינת הפנאי - מתחת לחגורה

זהו, נגמר ובעצם רק מתחיל.
הסתיימה ההלוויה . הם יושבים שבעה .
הגיעו כל המי ומי . ולי לא היה זמן (סבלנות) להתייחס לכולם. אבל מעריכה בענק . הרבה בכי, ים של דמעות. זכרונות , הרבה מדים. חקי וזית .
כמה אישים בכירים עם הגורילות הצמודות.
מחר אעשה סדר . אנהל רישום. אחזיר טלפונים ומיילים.

בינתיים. תודה לאל שיש שבעה. כי זה נותן אפשרות להסתגל. וזמן לעריכת כל הסידורים.
וכל כך הרבה סידורים שיש . מפחיד.
העורך דין כבר התחיל לטפל בחלק.
וביקשתי מרואה חשבון שלי שיבדוק חלק .
לאט לאט יסתיים הכל.

הילדה רוצה לסיים שם את שנת הלימודים. נצטרך להתארגן בהתאם. את השישי שבת וחופשות תעשה אצלנו. ונקיים מערך תורנויות של לינה שם. גם הנסיך המתוק שלי התגייס למשימה . סידר לעצמו יציאה אחת לשבוע לכיוון. לינה שם וחזרה לבסיס.
מתוק שכמוהו, לקח אותה הצידה ובארשת פנים רצינית הודיע לה, ש...תתכונן, אין לו שום כוונה שאחותו הקטנה תבייש את הפירמה המשפחתית, ועל פחות מ-100 בבגרות במתימטיקה הוא לא מוכן לשמוע. ומרגע זה היא נכנסת למשטר של שיעורים . ובחיוך קטן גם בישר שאומנם הוא מלמד בחסד . אבל הוא קשוח!. ואין פשרות בענין .
ואם היא פוחדת , אז שתרגיע כי אמא שלו ( מניוק קטן ) נחשבת למכשפה הרשמית, כך שיצאה בזול.
הבעל אסף אותה לחיקו . הודיע שנמצאת תחת חסותו , והוא יגונן עליה בחירוף נפש מפני רודפי השלמות שהוא חי בקרבם כבר שנים מספר . :).

היא תהיה בסדר , גיחכה ואמרה שדווקא תמיד חלמה על אח גדול שיכין עבורה שיעורים עבודות וכו'.

הכנסנו אותה למסורת הסודית שנהוגה אצלנו . בסוף יום ולא חשוב היכן כל אחד נמצא , אפילו בטלפון או במסינגר , אנחנו מקיימים מעין ועידה , כל אחד מספר איך עבר עליו היום. מה הוא מתכנן למחר . לא יותר מחצי שעה כוללת. אבל תורמת המון להמשך . נותנת חיזוק ועידוד .

סקרנו את ההלוויה. החלטנו מה יהיה מחר ושבת. מעבר לזה לא הרחקנו. יש זמן , והכל כל כך נזיל ומשתנה. אין אפשרות לתכנן ולחתוך.

אני כמובן השמעתי את המוטו שלי . שכבר יודעים אותו בעל פה . והיום נשמע יותר מתאים מתמיד.

צריך לחיות את הרגע.וכל רגע.
רגע שחלף לא יחזור , יש למצות את המקסימום מכל דקה שחיים. אסור לבזבז את רגעי החיים שניתנו לנו במתנה. צריך ללמוד, לבלות, להנות, לרקוד, להשתולל , לאכול, לשמוח, לזיין (עבורה נקטתי במילה להתעלס). להנות מכל דקה . כי דקה שחלפה לא תחזור לעולם.

בדרך חזרה, סוף סוף הרשיתי לעצמי להתפרק מעט. שמתי את המוסיקה שאוהבת והיתה לי שעה של נסיעה . כך שיכולתי לנהוג מבעד למסך דמעות . ולהגיע הביתה פחות מפורקת.

לילה טוב לכולם.