פינת הפנאי - מתחת לחגורה

אחרי הכסאח של אתמול, התקשרתי בבוקר , שוחחתי עם הרופא . והוא הביע אופטמיות ואמר שהמצב של הפרחח משתפר .
שאל , מתי אני מגיעה ?
אמרתי שבסביבות 4 אגיע לחטוף אותו , ועוד לפני שיכינו את הכופר אחזירו בריא ואפילו שלם.
הרגשתי את החיוך . ביקש שאכנס אליו.
הגעתי ונכנסתי .
נראה לא רע הדוקטור הזה . מעט שחיף לטעמי , אבל עיניים חכמות וחוש הומור בריא .
השיחה נסבה על שיעורי הפיסיותרפיה בבריכה. הטמבל המגודל מסרב ללכת.
מממממממממה זה? למה?
אין לי מושג, נסי לשאול , ואולי תשכנעי אותו, חבל , הוא זקוק לכך. ההורים ניסו לשכנע , לא הצליחו, הבחנתי שלך הוא נשמע , אז בבקשה.
לי הוא נשמע ? הסתרתי חיוך , חסר לו שלא , אם עד עכשיו שהכיר את הצדדים הרעים שלי , אז מוזמנת לו הפתעה לא כל כך נעימה.
נכנסת לחדר , השיך מסעודיה רבוץ על המיטה , הרגל המגובסת פרושה לפנים. מוקף בפלאי הטכנולוגיה שההורים הביאו במיוחד , טלויזיה, מחשב , די וי די. ומה לא ?
חייך מאוזן לאוזן, הראה לי קלסר מסודר . התגאה שהכין שיעורים .
התרומם , גחן להרים את התיק . הרים את הראש . וקפא במקום , כשראה את המבט המפורסם שלי .

מה עשיתי ?

למה אתה לא הולך לבריכה?

לא יכול,

למה?

כי זו בריכה של נכים, לא מסוגל, אני נמצא איתם בצד שלנו , וכולם נועצים בי עיניים. לא יכול.

יאאאאאאאא, חתיכת אדיוט , ברור שינעצו עיניים, לא כל יום זוכים לראות אדיוט בדמות אדם, ועוד נכה , אז בכלל מחזה מיוחד.

בבקשה, אל תאלצי אותי , הכל , רק לא זה . לא יכול .

טוב , תחליט , יש לך אפשרות בחירה . לוקחת אותך איתי היום לקאנטרי שלי , קורעת אותך , עד שתתחנן ותבקש לחזור לבריכה שלך, או , אפשרות שנייה , שאני ממליצה בחום, וותר על הסבל , ומחר כמו ילד טוב תלך לבריכה שלך .

מסכנון , ממש ברירה הותרתי לו . כבר הרגשתי חיוך ניצחון נמתח על שפתי . ו...לתדהמתי שמעתי , אני איתך.

בטוח?

בטוח.

רוצה לחשוב על זה?

לא,

טוב, על אחריותך.

טוב ,אחרי הלימודים נתכנן.

לא , בונבון . ממש לא , עכשיו!

עכשיו?

כן.

ומה עם הלימודים? פתאום נהיה חרוץ , התפלץ הקטן.

עלי ,

קדימה, בגד ים . שים עלייך עכשיו, לא בא לי לחזור לתקופת האימהות המוקדמת שלי , תתלבש לבד.

דווקא , רעיון לא רע , חיוך מלאכי על פני הפרחח. אני חושב שהיד לא מתפקדת, וגם כואבת לי הכתף.

שכח מזה.כרגע גם אינך מעורר במיוחד את תאוותי , סתם נכה . רזה ציפלון . בכלל מתפקד אצלך האיבר שנועד לרבייה , או שמשמש לפיפי בלבד.

מתפקד ,

טוב , את זה משאירה לנעמה שתבדוק , אני לא מתעסקת עם צעצועים.

ולפני שהשיחה תגלוש לפסים לא רצוניים עבורי , ולפי חיוכו מאוד מאוד רצוניים עבורו.

נברתי בארון, מצאתי 2 מכנסי ברמודה .

קדימה תתלבש. לא הבאתי כפפות .לא בא לי להתלכלך.

כפפות ...וולה שמתי לב ששכחת את כפפות האיגרוף.

אוףףףףף, ניגז .

בהדיפה לא ידידותית במיוחד , העפתי את הבריון המגחך בכל פה לכיוון המסדרון. כמובן שאני במעלית והוא במדרגות. סדר חייב להיות פה. יש מי שיורד במעלית, ויש מי שזוחל במדרגות.
אמו עוד ביקשה...בעדינות. חייכתי , אמרתי שיהיה בסדר.

לא אמרתי לה לאיזה קאנטרי הולכים, שלא תגיע .

הגענו. עזרתי לו להכנס למים. היה נבוך מעט . זבשו.
סדרת התזות מהירות הפחיתה את המבוכה.
יש ל ו גבס מיוחד שאפשר להכניס למים ,
לא כל כך מתמצאת בפזיותרפיה , מה שהיהחשוב שיזיז מעט את האיברים. סירב לשכב על ידי המושטות. למרות שהבטחתי שלא אטביע . נצמד לפינה והזיז מעט את הבהונות.

כמה שגברים זה עם מטומטם. ומה שאני יודעת, והחלטתי להפעיל הוא שמה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח.

תפסתי את השיער , מזל שיש לו שיער ארוך . ופשוט הטתי מעט את הגב לאחור . בעיטה קטנה ברגל . והבחור פרוש בזרועותי . ולאחר שחלפה המבוכה נהנה מהמצב . אפילו התחיל לחלק הוראות .
מצא בדיוק למי לתת הוראות. הבאתיו עד למעקה . תפש בידיו את המעקה . פרש רגליים לאחור . והתחיל להנות מהמצב .התחלתי למנות 10 לפנים, 10 לאחור , 10 ישיבות במים. קצת התנגד אבל טבילת ראש במים החזירה לו את הבינה .
20 דקות , זה הזמן שהקציב לי הרופא .

יאללה החוצה , תגלגל את הגופה החוצה . תתנגב, זרקתי לעברו את המגבת. אם לא מתת מהתאונה , אין סיבה שתמות מדלקת ריאות. חוץ מזה שעוד לא צילמת לי את כל החומר .

נהנה , חייך, שאל אם צריכה עזרה בניגוב. חטף סטירה .

בדרך חזרה, כבר ויתרנו על השיעור כי היה מאוחר , מחר אצטרך להשלים.

הגיע לארוחת ערב , מאושר , הרופא דחף ראש מבעד לדלת . העיר שאינו יודע מה עשיתי לו , אבל מבקש שאמשיך. ובקצב כזה , באמת נוכל לפנות את המיטה למי שזקוק לה .

לא נפגע , הבין שהרופא כנראה נדבק בציניות המפורסמת שלי .

רק העיר , שאם יורשה לו , אז נראה לו שאם לאימון הבא אגיע עם הביקיני ולא עם המכנס הקצר הדהוי שלו , אז הוא משוכנע שהחלמתו תהיה מהירה יותר .

יצאתי , ואפילו הסטירה המצלצלת שחטף לא מחקה את החיוך מפניו.