הנסיך בכוננות, נשאר בבסיס.
כל כך חסר לי , מתגעגעת לקולות לריחות. בכלל לנוכחות שלו.
והנוכחות שלו בולטת ועוד איך בולטת.
זה ילד שלא יודע ללכת, הכל בריצה , נכנס בשעטה הביתה, גומע 2 מדרגות לקומה השניה.
מבצע מספר פעולות בו זמנית.
אוכל (יותר נכון בולס) , משוחח בפון, קורא , מביט בטלויזיה. מפטיר כמה מילים למשפוחה.
שיירה של חברים נכנסת ויוצאת . והוא מוצא זמן לכל אחד.
והכי הרבה חסר לי ,
ביום שישי,
יש לנו את שעת המשפחה .
מעין הרגל שהשתרש עם הזמן.
קודש למשפחה.
לא בזמן הארוחה , אלא לפני הארוחה. כולם ביחד במטבח הענק.
החוקי מכין סלט (אלוף). יורשת העצר בכורסה שגררה מהסלון , הנסיך כמובן בפעילות המקודשת והאהובה עליו מכל - אכילה. אני , ליד השולחן. או ליד הכיריים. נהנית לבשל ביום שישי.
חוק, מכבים את הפלפונים, אין טלויזיה, ופשוט מדברים אחד עם השני.
מספרים מה שקרה במשך השבוע, מתלוצצים, מתייעצים.
פשוט ביחד.
ודווקא היום הוא כונן ,
איחס.
לפני 13 שנים. 25 במרץ 2011 בשעה 14:26