פינת הפנאי - מתחת לחגורה

הרגע נכנסתי הביתה, חתיכת עבודה הייתה לי . התרוצצתי בין 3 במות, הביצוע היה 10.
ואפילו אני עם הפרפרקציוניזים שלי מסוגלת להגיד היה פיקס. הכל דפק כמו שעון. היה מרהיב. פשוט כמו שצריך.
ואפילו המארגנים שבהתחלה רטנו על המחיר המופרז, באו להגיד בסוף האירוע, ש"וואלה, מגיע כל אגורה". ברור, אני יקרנית. אבל...שווה כל אגורה. כי מתכננת כמו מבצע צבאי, יורדת לפרטי פרטים. כל שניה מחושבת.
מרגישה סיפוק אדיר . אבל...גם עייפות נוראית. ממש פושטת בעצמות. מזדחלת מקצות האצבעות ועולה עד למעלה.

ועוד התחייבתי , למסע ג'יפים. שכבר באים לאסוף אותי.

לא יכולה לתקוע ברז לצוות הקבוע שלי .

נו, מילא.

נישן שעתיים , עד למקום הכינוס.

ומשם נמשוך איכשהו.

מקווה לחזור בחתיכה אחת. כי מצפה לנו חתיכת טיול.

הנסיך מצטרף , רוצה לנסות את כוחו . לפחות בשבילו , חייבת להחזיק מעמד.

כבר התרגלתי , נחזיר את שעות השינה בשישי שבת.

אז ...יום עצמאות שמח .

צ'או.