פינת הפנאי - מתחת לחגורה

הגעתי , ממש לא מזמן. התחושה מעולה . למרות העייפות , מרגישה מרץ ואדרנלין סוער.
משחזרת לאחור את היום. ולא מרפה ממני דבר מסוים. אחד מהצוות הינו חבר וותיק שלי . חלקנו חוויות משותפות רבות יחד. חלק עוד בצבא .
הוא 2 מחזורים מעלי . התחביב המשותף שלנו הפגיש אותנו , אחרי תקופה של כמעט עשור , בה הוא היה בחו"ל לרגל עבודה, חזר לארץ . ושוב כבר מספר שנים שאנחנו שוב ביחד.
אנחנו משוחחים רק על ההובי שלנו. לא מזכירים משפחה . לי יש , והוא גרוש הולל וידוע . ואפילו נראה דיי הרבה בצילומי רכילות בעיתונות.
נראה טוב, מבנה גוף מוצק, שרירי. שיער מכסיף מעט.
בצבא לא סבלתי אותו , משום מה תמיד היה נדמה לי שהוא מזלזל ביכולת הנשים לבצע עבודה גברית. שררה ביננו מעין איבה חרישית וסמויה. השתדלנו לא להיתקל זה בזה.
ולאחר שהבהירו לשנינו כי לטובת המורל המשותף עדיף, שנפגין שת"ף , האיבה הסמויה התחלפה בחיוכים קרירים ותו לא.
חזר לארץ, בדרך לא דרך, הצטרף לצוות שלי , היו חילופים. מישהו עזב, אחד חלה , וכך נוצר הזיווג מחדש . שמחזיק כבר יותר מ10 שנים.
יצא לנו לבצע חילוצים ביחד , כמובן לישון ביחד בשטח.
חילופי הדברים ביננו מצטמצמים גם כיום להוראות בסיסיות של נהיגה , ניווט וחילוץ.
והדבר מתבטא רק כלפי, עם היתר הוא חייכן עליז שופע הלצות. ויש לו בדיחות חבל"ז.
היום , לאחר המסע המוצלח , נודע לי שמתפנה מקום בצוות המקביל. שוחחנו על זה , העלנו הלצות .
ואחד זרק שאלה לחלל,
מישהו רוצה לעבור?
כולם ענו בלאו רבתי .
ואז הגיעה השאלה הנוספת, מישהו היה רוצה להחליף מישהו בצוות?
וגם פה, פה אחד , לא.
מעניין.
העפתי מבט בזוי ת העין אליו. ונתקלתי לראשונה , בחיוך מאוזן לאוזן.
שאני אוותר על הצוות עם הנוכחות הנשית? עשיתי שמיניות להגיע להיות איתך .
מהההה?

ושוב חיוך .

נזכרתי בכך, כי הנסיך סיפר לי שכשישנתי , הוא נטל אותו תחת חסותו . ואף עבר לו "אני מעריץ את אמא שלך, תהיה כמוהה, ויש לך הרבה ללמוד ממנה".

וואלה , מעניין.

אבל המעניין מכל הוא , שאולי האיבה הנושנה התחלפה בידידות נינוחה, או שמעבר לכך?

נראה בהמשך.