הנסיך התקשר לפני חצי שעה. בקול חרישי סיפר שנתקע, משום מה לא מניע .
מה עושים?
בתחילת השיחה , נפל לי הלב לתחתונים. כששמעתי את הקול שקט ומהוסס , כבר רצו לי תסריטים . טפיייייי,
נתקע? שטויות...לא קרה כלום, יכול לחנות בצד בחנייה מסודרת ובטוחה.
כן, אני בחנייה , לא מצליח להניע .
אוקיי, בונבון. יש לך איך להגיע הביתה?או שנבוא לקחת אותך?
יש לי , יש פה מוניות.
סבבה, תגיע הביתה .
כועסת?
חמור, על מה שאכעס? אתה לא אשם, יכול לקרות לכל אחד. קצת משונה כי מדובר ברכב חדש יחסית, 2009. קודם בוא הביתה, מקלחת לישון , ואחר כך נטפל בכל.
אני בדרך, תודה אמאל'ה.
החוקי במיטה שמע את השיחה. זינק בבת אחת.
מה קרה? הכל בסדר? מה עם הילד?
תרגיע, הכל תקין. בדרך הביתה, נתקע , הרכב לא מניע. החנה בצד . וממש עוד כמה דקות יכנס .
אהההה, הרכב...שטויות. העיקר שהוא בסדר.
ולמרות שממש לא פולני , אבל הפולניות נוצקה לפי האופי שלו . כבר מצא משהו חדש לדאוג בגינו.
בטח, עכשיו לחוץ, מסכנון ....היה מודאג. חשש שיכעסו עליו.
והפולניות תפסה תנופה והמריאה.
במה טעיתי? בחיים לא נתתי לו סיבה לחשוש מפני ? או לפחד לספר לי משהו?
טוב, החליט אומר. הלכה השינה.
קם, נכנס למקלחת. במהירות כהרגלו . יצא ופגש את הנסיך שבדיוק נכנס.
ילד, תרגיע ...הכל בסדר, לא כועס. אני בדרך לשם. יש ביטוח , יש גרר , גם מדובר ברכב חדש, פירמה טובה . לך לישון . אעדכן אותך בהמשך.
ושוב , פולני שכמותו . תשתה משהו לפני שהולך לישון.
הנסיך, עומד לידו. מביטה אל שני הענקים שלידי. ולא מצליחה להסתיר את הגיחוך שעולה על שפתי .
כל אחד משתדל , יוצא מגדרו על מנת להרגיע את השני, כמה שהם דומים.
הנסיך - אבאל'ה , הערתי אותך. אולי תתן לי את המספר של הגרר ואני אטפל .
שום כלום, החלטי ונמרץ כמו תמיד , כבר התקשרתי . ישראל המכונאי בדרכו לשם. אני קופץ עם המפתח , יהיה בסדר . יאללה, אפ למיטה.
אחד מסתכל על השני , מבט כחול פוגש מבט ירוק . ורואה את הכבוד , החיבה , ההערכה והאהבה שרוחשים אחד לשני .
נו אבל גברים, ומה....מחלקים צפחה אחד לשני .
ונפרדים. אחד למיטה , ואחד לרכב.
מה אני אגיד לכם? גברים גידלתי ורוממתי .......:)
חולה על שניהם.
2. ולדיווח השני, יששששששש..........עברתי את הבחינה שחששתי ממנה. אתמול הגיעו התוצאות. ואפילו בציון לא רע .
התגובות בבית:
החוקי: נו...ומה? לא חשבתי אחרת. הייתי בטוח שתעברי ובגדול .
הנסיך: כל הכבוד ממוש , גאה בך. ובחיוך רחב, תמיד אמרתי שירשתי ג'נים טובים.
יורשת העצר : כל הכבוד , מתי חוגגים? סתם איזה ארוחת שחיתות , עלי...אני מזמינה.
הפיצי : מתוקנת שכזו. תולה עיניים מעריצות. ואווווו , את ממש חכמה.
זהו , עפתי לעבודה.
יום טוב .
לפני 13 שנים. 23 בספטמבר 2011 בשעה 4:06
