צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המטרה: למלא את החלל הריק הנוצר בחייו של האיש הקטן , קשה היום ורך האיבר. כולל: בדיחות משובבות וחידות מעצבנות , פינת טלפתיה ופינת אנטיפתיה, אילוזיות אופטיות ושאלות אפתיות , שעשועי מספרים ועוד כהנה וכהנה........
כל תגובה תתקבל באהדה ותזכה לתשובה,
לפני 20 שנים. 9 באוקטובר 2004 בשעה 16:58

~ גן עדן לאהבות ~

מי אתה ?..שאלה הילדה
אני ? אני האיש המוזר
ומה אתה עושה אצלי בחלום ?..
אני ..אני באתי להזכיר לך את הדרך .
את הדרך לאן ?שאלה הילדה בתמימות
והאיש המוזר ענה כמעט בלחישה
"לגן העדן של האהבות "
<<<< >>>>
תחילתה של ידידות קסומה ,של מסע שזור בחלומות וזכרונות
בין ילדה ואיש אחד מוזר שהושיט לה את ידו ..
להזכיר לה את ששכחה ,את מגע הריחוף המלטף .
את גן העדן השמיימי של אהבה נדירה לחשה לו הילדה ..
"הייתי שם לפני עידן ועידנים ,גורשתי מגן העדן
וכרסיסי כוכב נופל התרסקתי ,דרכי אבדה לי "
כן.. ענה לה בשקט האיש המוזר ,כוכב נופל בשמי הלילה היא אהבה שאבדה לה ומתרסקת כאלפי אורות כוכבים ..
כל כוכב נופל היא אהבה שגורשה ואנשים חושבים
שכוכבים כבים או נופלים ..הם לא ,הם פשוט מתרסקים
לאלפי רסיסים של אהבה
על פני כדור הארץ ..ניצוץ שמיימי של אהבת גן עדן .
הילדה ..הקשיבה לו בשתיקה ,רק דמעה שזלגה על לחייה
ובה השתקפו רסיסים של אור אמרה את כל המילים שחלמה
"..אספתי רסיסים של ניצוצות אך אינני זוכרת את אותו הריחוף השמיימי ,"..
נותרה בי רק תחושה של זכרון דהוי וכמיהה נואשת לשוב שנית לגן העדן
" התראה לי את הדרך ??..
<<<< >>>>
האיש המוזר חייך ..
החלום שלה החל לזהור באורות רכים
בצבעים שמעולם לא חדרו לחלומות שלה .
הדרך..הדרך לגן העדן של האהבות ממש מולך ילדה
"לא ..היא לא ,אינני חשה דבר ,זה לא גן עדן ,ואתה כלל לא אמיתי - אתה חלום "!
כעסה הילדה בחוסר אונים
"ולמה שבכלל ארצה לחזור לשם"??
אני לא רוצה להיות כוכב נופל ..להתפזר לי על פני האדמה בכאב בלתי נסבל ..
"אולי תלך לחלום של ילדה אחרת ?"
טוב לי בלי הריחוף ובלי לטעום את הטעם ההוא ..
הטעם שתמיד ..נשאר ,בלב .
אולי גן העדן לאהבות הוא חלום והחלום שלי הוא מציאות?
<<<< >>>>
הוא שתק. וזה עוד יותר גרם לה לחוסר מנוחה ..
סיימת ? הוא שאל .אז עכשיו ..עיצמי את עינייך
והביטי בכל רסיס ורסיס שאספת כאן על פני האדמה
אל תפחדי ..אל תפחדי לגעת ברסיסים הושיטי את היד געי בהם
לטפי אותם ,לטפי אותם עם הלב ..לאט לאט תחושי את רסיסי האור הקטנים ..
תחושי ...תני לעצמך לרחף על גלי האור האלו
ללא חשש מנפילה ללא פחד מהתרסקות .
אותם רסיסים ..הם זכרון גן העדן האבוד
כן..ילדה זה כואב גם לכוכב להתרסק
אבל את ילדה ..הותרת אחריך שובל ..של אהבה
מוזר ,אה?..
<<<< >>>>
הילדה לאט לאט הרפתה לה מהאחיזה בפחד ובכאב ..
האיש המוזר השרה בה הרגשת נינוחות בלתי מוסברת
היא חלמה לה על אותו תחושה ..התעופפות חסרת משקל
זוהר פנימי ..שלווה חסרת מילה ..ומבלי משים היא שבה לה לחיקו של גן העדן לאהבות
<<<< >>>>
קרן אור ..העירה אותה מו החלום
הבוקר היא חייכה חיוך שזהר לו כאלפי אורות כוכבים
תודה ..היא לחשה ..תודה איש מוזר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י