אם טומנים זרע באדמה
הוא צומח לעץ או שיח או פרח
ואם טומנים דמעה ?
צומח לו עץ של דמעות
עמוס לעייפה בעלים של דמעות שקופות
איך מזהים דמעות טובות ?
הן שקופות יותר ? צלולות יותר ?
***
בכפר קטן אי שם (זה לא סיפור אגדה) ללא נסיך או נסיכה
גם טירה גבוהה ועתיקה לא היתה שם בכלל .ליצן החצר התפטר
סתם כפר רגיל לחלוטין , בלי פיות או כישופי להטוטים
לא היו בו קוסמים עם מטה שמפריח פרחים
כפר קטן אי שם עם אנשים פשוטים
כאלו שבוכים כשרוצים וצוחקים גם כשלא חייבים
יום דומה לאתמול ואתמול דומה לשלשום
איש לא מחפש שם הרפתקאות .
***
עד לאותו היום שבו אורחת (רצויה ?) הגיעה לה בכרכרה
דרך ארוכה חלפה עד שנעצרה לה בכפר הקטן אי שם
בתחילה איש לא היה מודע לקיומה .שקופה ושקטה ..
בצהרי היום ילדה קטנה דילגה לה לעבר האורחת החדשה
ובתמימות שאלה "איך קוראים לך אישה "?
"דמעה טובה"
הילדה ציחקקה לה , שם מוזר ..
***
לפני שעזבה את הכפר הקטן העניקה האישה מתנה לילדה
לא היתה זו מתנה נוצצת או עטופה בזהב ,
לא אבקת קסמים ולא מטה פיה
סתם דמעה פשוטה ושקופה .דמעה אחת טובה ..
נפרדה לה ללא מילים ( זו לא אגדה עם פרידות מופלאות )
עלתה לה לכרכרה - ונעלמה .
***
מתנה מיותרת חשבה הילדה
מה עושים עם דמעה אחת שקופה ?
חפרה לה בור קטן באדמה טמנה אותה וכיסתה ברגבי אדמה
יום רדף יום , אתמול ושלשום ומחר והיום נראו זהים לחלוטין
רק.. דבר מה השתנה , הילדה - היא גדלה ..
הזמן השכיח מליבה את הדמעה הטובה ואת המתנה
***
אנשי הכפר הקטן אי שם הבחינו בעץ שונה שצמח
איש לא הבין מה הם הפירות המשונים
חלקם ניסו לטפס על העץ לקטוף להם עלים
אך התייאשו מהמאמץ שבטיפוס .
חלקם הביאו סולם גבוה להגיע ללא מאמץ
אך הסולם נפל .
חלקם חלפו ליד העץ כלל לא שמים לב
שהוא שונה .
***
והילדה .
צפתה בהם בשתיקה .
וחיכתה ..
***
בבוא הסתיו רוח חלפה לה בכפר הקטן
נשבה לה בינות לעצים והגישה בכנפיה
עלים שקופים . חלקם עפו הרחק חלקם נרמסו ברגלי ההולכים
חלקם נותרו על הגגות ועל המדרכות
אספה הילדה את העלים והפירות השקופים
חילקה אותם לעוברים ולשבים .
איש לא רצה עלים שקופים או פירות מוזרים .
***
אנשי הכפר הקטן שכחו
את העץ ואת המאמץ ומה שניתן במתנה
לא הוערך ולא התקבל בברכה . לו רק היתה זו אגדה ..
שמרה לה הילדה את דמעותיו של העץ
***
עד היום בכפר קטן אי שם
יש ילדה (כבר לא קטנה)
עם אוצר .
***
יש אוצרות שקופים
נסתרים מלבבות האנשים
יש אוצרות שנשלחים מבלי שמתאמצים
לא רק בסיפורים
אך מי בהם מבחין ?
לפני 20 שנים. 8 באוקטובר 2004 בשעה 9:24