אני אוהבת את מזג האוויר הזה. אין כמו רוחות, גשמים עזים , קור חודר לעצמות.
ברגעים כאלה אני פשוט פורחת.
ואם יש מוסיקה טובה ברקע , אז פשוט נפלא.
מוסיקה שמתאימה היא כל השאנסונים העתיקים. כל המלנכוליה העתיקה והמשובחת.
כשהחברה שלי היו קטנים , נהגנו ביום שישי בצהרים , להגיף את הדלת . לסגור ולפתוח שוב רק במוצ"ש.
היינו מוציאים מזרונים לסלון, מכינים סרטים מעולים. זה היה עדיין לפני תקופת הכבלים. וכולנו היינו שם.
קמים רק לצרכי אוכל ופיפי.
השיחות הממושכות לתוך הלילה .נמנום ושיחה תוך כדי.
נזכרת בערגה ברגעים הקסומים של אז.
כולנו מכורבלים זה ליד זה.
הנסיך מתרפק עלי , יורשת העצר מצד שלי , וכולנו מכבידים על החוקי . שכמובן נהג לערוך השוואות בינו ובין הסמיטרייר . קונן וקיטר , אבל לרגע לא הסכים לעבור לפינה אחרת.
אולי אעשה מהדורה חוזרת השבת .
יכול להיות נחמד.
לפני 12 שנים. 27 בינואר 2012 בשעה 6:15