פינת הפנאי - מתחת לחגורה

אתמול הייתה אליפות החורף בשחייה. מאות מתחרים מהארץ ומחו"ל.
הנסיך ביקש שאצטרף. אומנם הגיע איתו חבר , אבל...רצה גם את אמאל'ה לידו. :),
קצת פוצי מוצי , וכמובן שהלך לו.
יציאה בשעה 6:00 בבוקר , לא נורא .
אני נוהגת , השנים הצליחו להירדם למרות מוסיקת הבום בום המחרידה , שהנסיך הכין מראש.
חיכיתי לרגע שיירדמו , ומיד החלפתי למוסיקה נורמלית .
וכך הגעתי בכיף לצפון .
הערתי את 2 המגודלים. רק עבורם צריך היה לבנות רכבים חדשים . על מנת שיהיה מקום לרגליים להכנס.
נכנסים, תופסים מקום, מתחילים לרוקן את כל הציוד .
מגבות, חלוק , קפקפים, משקפת , כובע .
אמא...עכשיו לא אוכלים.
אתה לא, אני כן.
אוףףף...אני אתגרה.
סבבה. כך תשחה מהר ..וגם נחזור מהר.
אמאל'ה...את אמורה להיות לצידי.
תמיד לצידך...אבל...רק שתדע, הכנתי בגט עם נקניק וחמוצים , מריח חבל"ז.
והבריון המגודל שהגיע איתנו. נועץ שיניים בבגט , מזיל ריר לכל הכיוונים ומהלל את הבגט.
זבל, גם אתה נגדי.
נגדך? ממש לא, אני עם האמת הנצחית. פסטרמה וחרדל זה שילוב מנצח .
רעים.לפחות תלעסו בשקט.
הכי כיף זה להרגיש כל לעיסה ולעיסה.
מצמוצי שפתיים, ואנחות עונג .
בצחוקים ובדיחות הדעת מגיע המקצה של הנסיך.
יאללה קדימה .
הוא למקפצות עם המתחרים. ואנחנו ממול עם המצלמה .
מדליה ראשונה .
יפה ילד. עוד 2 מקצים , 2 מדליות והביתה.
ואז...ניתן לך אוכל.
אני הורג אותכם. הגעתם לעודד לחזק. לא לאכול לי מול הפרצוף.
זה אוכל? כולה קינוח ....חטיף אנרגייה . הממממ.....טעים....חבל"ז.
מפעם לפעם מגיע מישהו לטפוח לו על השכם. מסתבר שאחד מכיר פה את השני. ולמרות הצבא , הוא עדיין בענינים. וחזק בענינים.
זהו מקצה שני, תורך.
הוא למקפצות ואנחנו לעמדת הצילום.
יפה...ישששששששששש. עוד מדליה.
מצלמים על הדוכן, נראה כל כך יפה . שרירי חסון , גוף שחיין מחוטב . העיניים הירוקות בוהקות .
טוב...עכשיו לנוח ברכב . לצבור כח , עוד שעה וחצי מקצה אחרון.
ואז...אוכל?
אז אוכל..
שני הבריונים נחים .
חוזרים לאולם .
מקצה אחרון.
בדרך למקפצה , פונה אליו מאמן של נבחרת שחייה ומציע לו לעבור אליו . הילדון מהנהן לעומתו בראש , סימן של אחר כך , לא עכשיו. פוסע למקפצה בקלילות , אני רואה איך כל המבטים נעוצים בנסיך היפה שלי . זינוק ו............כמובן, איך לא ? מדליה נוספת.
חלוקת מדליות . צילום אחרון . צילום נוסף עם 3 המדליות . טס למקלחת . חוזר מקולח מדיף ריח סבון , ומטיף ריר מזה רעב.
איפה הסנדויץ שלי ?
ושנינו...בחיוך מאושר .היה טעים ...
אמאלה.....את רעה . ואתה....אתה חבר? אתה ...ופה נעצר . לא מקלל ליד אמא . אבל...כשנגיע , נועל אותך בתא המטען. משחרר אותך רק כתוכל לעבור דרך חור המנעול.
רגע. מה עם אבא? איך זה שלא התקשר ? יש לו סידורים לכן לא הגיע , אבל עכשיו...מה קורה איתו .
ו2 המפלצות שקרויות אחותי . אחת מלידה עם רוע לב טבעי ומורש. והשנייה שהצליחה לסגל לעצמה במהירות את הגנים. איפה הן?
כנראה שעסוקות .
הילדון שוקע בריפוד של הרכב . מותח רגליים ונאנח. אין אוכל, אין משפחה, אוףףףף....מה יהיה הסוף.
פתאום אורו עיניו. יש מסעדה בהמשך. אולי נכנס , איזה לאפה עסיסית, שווארמה מתובלת. מה אתם אומרים?
הממממממ.....יודע מה? סבבה. אנחנו שווארמה , ואתה סלט בריאות. אתה צריך לשמור על כושר.
חחחחחחחח....איזה הבעה . חבל שלא צילמתי .
נכנסים למסעדה .אני פוסעת ישר קדימה למרכז המסעדה. ושם סביב לשולחן עמוס כורע תחת שלל הסלטים והמעדנים. מי מצפה לו ?
כמובן כל המשפוחה . החוקי שעשה הכל לסיים את הסידורים , וטס להגיע לצפון. יורשת העצר והפיצי .
ואפילו את החברה התורנית אספו בדרך.
הנסיך מאושר עד הגג . חוטף צפחות מכל הכיוווים. מחייך לכל עבר , לא עונה .
פיו עסוק בלעיסה וגריסה .

בונבון מתוק שלי . גאה בו. 3 מדליות . כבוד !!.