פינת הפנאי - מתחת לחגורה

~ הנרקיס הקטן ~

לפעמים הוא רוצה לשחרר את הדמעות
לבכות לו ממטרים של טיפות מלוחות
והוא חושב לעצמו :
"אני נרקיס מלך הביצה ומלכים אינם בוכים "
בכל עונה סתווית כשהרוח נושאת עלים זהובים
ומשיטה אותם על פני המים השקטים
נרקיס מתכנס לו בינות לדפי פקעתו החומים
ועוצר דמעותיו " נרקיסים לא בוכים,נרקיסים הם מלכים "
משנן הוא לעצמו עם הנץ החמה ועד לשעת שקיעתה
עד שכמעט נמלאת לה הפקעת כולה בדמעות הנרקיס הקטן .
מביט הוא בעצב בעלי השלכת ונזכר
בכל הפעמים בהם שר החורף פינה מקומו
ללהט הקיץ החם ופריחתו המופלאה נבלה לה ונעלמה
עליו הירוקים דהו לאיטם קמלו להם ונישאו עם הזרם לאי שם
ורק הפקעת , חומה עוטה שכבות שכבות נותרה לה .
טומנת בחובה את סודו של הנרקיס הקטן

"אמא!אמא!"... קראה בהתרגשות תום
" מצאתי פקעת חומה וגדולה בואי וראי איזו מוזרה "
ונרקיס נעלב לו מעט , מעולם לא חשב על עצמו שהוא שונה
בוודאי שלא חשב שהוא מוזר " הן אני מלך ....... לעונה אחת "
חשב לו בעצב הנרקיס הקטן .
הילדה הקטנה אחזה בו בידיה הרכות וצעקה בהחלטיות
" אני אשתול אותו ויהיה לי את הפרח הכי יפה בגן "
נרקיס חייך לו קצת , לרגע שכח את דמעותיו ..
היא הזכירה לו את מי שהוא מעבר לפקעת החומה
את לובן פריחתו הטהורה ואת ריחו המופלא .
" אני מלך , מלכים לא בוכים "..שינן הוא לעצמו חרש חרש
וכבש את דמעותיו שכמעט וזלגו להן מעבר לקליפה החומה
עוצר דמעה דמעה ,כאוצר בין קמטיו .

"אמא...איך זה שנרקיסים לא מתים בימים החמים ? הפקעת שלי
חומה ויבשה ואיך בכלל יפרח לי פרח בעונה הבאה ?".....
שאלה הילדה הקטנה את אמה , כשהיא מקמטת את מצחה
תוהה, אם איש לא משקה בקיץ את הפקעות איך הן ,חיות ?
ועונה לה האם בחיוך של אמהות " הוא שותה המון המון מים
בימות החורף ושומר לו טיפות בפקעת שיהיה לו לעונה החמה "..
מחייכת הילדה בגאווה " אז הוא בכלל דבשת של גמל "
ושתיהן פורצות בצחוק רם ונישא ..
ורק הנרקיס הקטן היה עצוב נורא

" לו רק ידעו שלא טיפות הגשם הן ,אלא דמעותיי .. "
והוא , באותה השניה ממש כל כך רצה פשוט ,לבכות.
בכל שנה התמעטו להם ימות גשמי הברכה
והתקצרו ימי פריחתו הלבנה שעיטרה את ראשו בגאווה
כתר מלכותו הטהורה , ריחו המשכר והמתקתק
התפוגגו להם במהרה ושוב הוא , רק פקעת יבשה וחומה .
" מלכים אינם בוכים"
"מלכים אינם בוכים "
"אינם בוכים"
"אינם בוכים"
"בוכים"......

"אמא"?

"הנרקיס שלי עצוב.
אולי חם לו עם כל הקליפות החומות
אקלף לו מעט מהשכבות שיהיה לו אוויר לנשום"
קליפה ועוד קליפה ועוד קליפה..
נשרו להן בזו אחר זו לאדמה
בידיה הרכות של הילדה
ולמולה התגלתה
פקעת כה עדינה
טהורה ולבנה

הנרקיס הקטן חייך
"אני מלך לא רק בפריחה
אני יפה וטהור גם מתחת לקליפה
אני מלך,כל השנה כולה
לא רק בפריחה "

והנרקיס, היה מאושר.

לפעמים
כך גם
בני האדם
========================================
חרגתי מהרגלי הפעם ופוסט זה מוקדש לסאב המתוק...........שהחל את דרכו כשולט. והיום סאב מושלם.....