התחיל לרדת גשם, אוהבת את האווירה הזו, בחוץ מבול..החלון פתוח עד המחצית , לשמוע , להרגיש ולהריח את הטיפות שזולגות שם בחוץ. יושבת בחדר העבודה שלי בקומה השנייה. ים של עבודה...מנסה להספיק הכל עד מחר , ובכל זאת לא עומדת בפיתוי ...עושה הפסקה ..ניגשת לחלון ..מוציאה את הראש החוצה ..מרגישה את הטיפות יורדות ,
נוגעות בעור ..מעקצצות....הרוח נושבת בחוזקה , מרעידה את העצים שבגינה...הכל סגרירי ...ערפילי.. חשוך...הפנסים שבגינה מהבהבים באור עמום...
נהנית מהאוויר , נזכרת....בילדותי בעיירה קטנה בצפון הארץ .כבר אז...מבול סוחף בחוץ..גשם , ברקים , רעמים...כולם בפנים...ורק אני בחוץ תחת הגשם מפשילה את המעיל ...מורידה את הכובע ונושמת את האוויר פנימה...עד...ששומעת את קולה של אמא..."הבייתה..., קור כלבים...דלקת ריאות..."
היום, כבר אין את אמא שתקרא ...אבל, יש עבודה ולחץ אטומי שצריך להספיק ולסיים...
מכניסה את הראש חזרה...משאירה את התריס חצי מוגף...על מנת שבכל זאת משהו יסתנן פנימה...
וממשיכה בעבודה.
לפני 18 שנים. 4 בנובמבר 2006 בשעה 20:16