פינת הפנאי - מתחת לחגורה

פתאום חשה עצב בלתי מוסבר , מעין תוגה חרישית. לא כעס...לא זעם....לא חימה, רק יגון של משהו שנגמר . מכירים את התחושה שכשמשחקים במשחק נפלא , משחק מותח ...או קוראים ספר מדהים , שאי אפשר להניח אותו מהידיים עד שמסיימים לקרוא . אבל בסוף אין מה לעשות נגמר ...וזהו זה!
ההבדל הוא , שמשחק אפשר לחזור ולשחק , ספר אחרי תקופה אפשר לקחת ולקרוא שוב . ואפילו להתענג עליהם.
אבל במשחק החיים ...כשנגמר אז נגמר ...ויש דברים שאי אפשר להחזיר לאחור.