פינת הפנאי - מתחת לחגורה

רק עכשיו מתחילה לעכל איזה מזל שהיה לי , כנראה שאלוהים לא מעונין שם למעלה בהפיכות חצר , לא מחפש לו צרות , ולכן החליט להשאיר אותי פה. בנס לא הזדכיתי היום על ציוד.
עכשיו משחלפו מספר שעות , מרגישה שהכעס והחימה מתחלפים לאיטם במעין פחד...
כן, נכון , פשוט תחושה של פחד .
ושוב מגיעה להחלטה , שלא סומכת על אף אחד , במקצוע כמו שלי , אסור ! אסור ! ושוב אסור!
בולשיט כל האצלת הסמכויות . ומה לעשות אני לא בוסית יפת נפש, אני מכשפה ,
לא יכולה להרשות לעצמי את הפריבלגיה שלסטות פעם אחת , כי מה לעשות ...אצלי זה יגמר באסון.
נכון שההובלה , האריזה והשינוע היו מעולים ולפי כל מה שכתוב , וזה היה מזל . אבל...דחילרבאק , כוסאמקו מי שסיפק את הסחורה, זו טעות טרגית. חייבים לוודא שהם מקוצרים ומאובטחים.
ואפילו בבדיקה ויזואלית פשוטה יכלו לראות שעל כמה היתה ירוקת וגבישים לבנים.
יש אנשים מטומטמים בעולם. ועל טימטם שכזה לא מספיקה מילת סליחה והתנצלות.
כאלה הייתי מעלה באש....או נותנת להם להשתמש בחרא שמכרו.