התחלתי להתרגל ולהסתגל למקום הנוסף. ברגע שהונחת עלי , נו טוב לא ממש מדוייק , לא בדיוק הונחת עלי. הוצע לי פרוייקט נוסף במקביל לנוכחי, הסכמתי ...וממש לא חשוב מה היו הנסיבות. ידעתי למה אני נכנסת. ידעתי שזמן פנוי יהיה מושג ערטילאי עבורי למשך תקופה מסוימת.
אבל...., האתגר הענין וההתחייבות עשו את שלהם. ונכנסתי בדיעה צלולה לנבכי הפרויקט.
השבועות הראשונים היו קשים מנשוא . ארגון הזמן הפך למטלה מתימטית סבוכה. כל הזמן עסוקה בניסיון לאחות . ונמצאת במירוץ מתמיד נגד הזמן.
בהתחלה כעסתי , כי גזל ממני המון זמן. וגם הוריד מנפח הפגישות עם המתוקון הפרטי .
בונבון יפה שלי , זה המקום באמת להגיד עד כמה מעריכה את הנכונות והנתינה המתמדת שלך.
הילדון היפה לא פוצה פה . מבחינה שקשה לו . אבל...מבין, ושנינו מתמרנים בין הלוזים המטורפים שלנו.
ובכלל כשהתחילו משמרות לילה , אז חליאללה....שיט אמיתי.
אבל , הזמן עושה את שלו ...והתרגלתי.
וההוכחה הסופית היתה היום.
מול הקראון המרווח שלי בפרוייקט החדש. הוריתי שישימו מספר אבני שפה מאורכות. ישימו אדמה , והכנתי גינה יפיפיה.
מעכשיו , יש לכולם משימה נוספת . לשתול להביא שתילים ולנסות ליפות מעט את האתר.
נראה לי שגם נצליח .
לפני 17 שנים. 22 במאי 2007 בשעה 15:32
