שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לישון בלי לחלום

יומן מסע?
לפני 6 שנים. 21 ביוני 2018 בשעה 19:12

לכולם ברור שכשאישה אומרת לא - אז זה לא.

טוב, לא ממש כולם מפנימים את זה. אבל זה לא העניין פה, או שאולי כן.

 

מדוע פה, במרחב הוירטואלי הזה להמשיך להציק ולהתעקש למרות שקיבלת לא זה נראה להם לגיטימי?

הלוואי וזה היה קורה פעם ב.. אבל זה לא, זה הרוב המוחץ של השיחות פה.

וכן, בעיני זו הטרדה מינית לכל דבר (למה אני חוזרת, כבר כתבתי פעם למה אני פה).

ויותר מזה, יש כאלו שהודו בפני שאם היו עוצרים בכל פעם שהיו שומעים לא אז לא היה קורה כלום.

זה עצוב כל כך שאם הם רק היו קשובים הם לא היו צריכים להתיש בחורות כדי שיתנו להם צ'אנס. הם היו לומדים מהטעויות שלהם ומתפתחים.

 

ליבי אל כל הבחורות פה שמחפשות. הלוואי ויום אחד היחס למרחב הוירטואלי יהיה רציני יותר.

 

 

לפני 6 שנים. 16 במאי 2018 בשעה 17:00

לפני 6 שנים. 4 במאי 2018 בשעה 10:21

לכל איש יש שם

שנתן לו אלוהים

ונתנו לו אביו ואימו.

 

אבל יותר מזה, לכל איש יש ניק, שבחר הוא לעצמו.

ניק שמסמל משהו, הדרך שבחר להציגו לכולם.

אז תנו כבוד בסיסי לאדם שמולכם, וקראו לו בשמו.

 

 

אני פה רק 7 וחצי שנים. בניגוד לאחרים, הניק שלי לא התחלף אפילו פעם אחת.

יותר מזה, הניק הזה מלווה אותי כבר יותר מ- 12 שנים.

 

הניק שלי הוא מי שאני. כל שאני מבקשת הוא שתקראו לי בשמי.

 

לפני 6 שנים. 23 באפריל 2018 בשעה 18:36

כבר עברה יותר משנה מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן.

לאחרונה שמתי לב לזה שלא כתבתי המון זמן.

עד לאותה נקודת זמן, לא כתבתי בעיקר כי לא היה לי מה. אני כותבת פה כשיש לי מה לפרוק.

בנוסף, אם נודה באמת, היו פעמים שגם אם היה מה לפרוק, זה כבר לא היה המקום לזה (בכל זאת, הוא קורא, ואחרים שמכירים...).

וכך, לאט דאך לו הבלוג ונשכח ממני.

 

אבל מאז ששמתי לב, הבנתי שיש הרבה מה לפרוק, אבל לא יודעת איך. 

שאני צריכה את זה, אבל זה פשוט לא יוצא ממני. לטוב ולרע.

מי יודע, אולי בקרוב זה יקרה. הלוואי.

 

--

נברתי באתר האקדמיה וטרם הבנתי איך נקראת הפעולה של החזרת פריט מהארכיון. איחזור? שליפה? 

למרות שאם בעברית עסקינן, גנזך זו המילה.

בכל מקרה, הבירור נמשך.

 

 

לפני 7 שנים. 17 בינואר 2017 בשעה 16:03

ממש לא הקטע שלי.

 

אם אישתך לא בעניין, גם אני לא.

לפני 7 שנים. 17 בדצמבר 2016 בשעה 10:59

אני מרגישה כמו מארחת.

אחת לכמה זמן, משהו משתבש ואני עוברת סוג של איתחול.

הכל נמחק ומתחילה שוב הכל מההתחלה.

אבל לא הכל באמת נמחק, יש שרידים - מטען.

מרגישה שכולם מתקדמים, ואני נשארת במקום.

מתקדמת במעט, וחוזרת אחורה.

 

התקווה תמיד נשארת, שאולי יום אחד זה ישתנה. רק לא לאבד אותה.

אולי הפעם זה זה.

לפני 8 שנים. 24 בספטמבר 2016 בשעה 21:03

אין, אני מתה על השאלה הזו.

 

אני פה, כי יש לי בלוג ואני נהנת לכתוב בו לעיתים.

אני פה, כי יש פה עוד בלוגים מעניינים לקרוא.

אני פה, כי יש פה פורומים מעניינים לקרוא.

לפעמים אני פה כדי להציץ באלבומים.

לפעמים אני פה כדי לשוחח עם חברים.

לשוחח, לא להכיר.

חברים, לא פרטנרים לסקס.

 

זה אתר לסוטים, לא בהכרח אתר הכרויות.

 

אז למה אני פה? 

כי מתחשק לי.

לפני 8 שנים. 10 בספטמבר 2016 בשעה 8:04

לכל מי שתוהה מה אני מחפשת,

אני לא. אני מוצאת.

 

אבל לכל מי ששואל אותי, אני עונה רק את האמת.

אני מחפשת את הגרב שאבד לי בכביסה.

 

http://www.happymonky.com/wp-content/uploads/2013/12/happy-quotes-2288.png

לפני 8 שנים. 14 באוגוסט 2016 בשעה 16:22

כשאני אומרת לך מיציתי את השיחה, ביי,

זה לא אומר שנפגעתי.

זה לא אומר שאני לא יכולה להתמודד.

זה לא אומר שניצחת בהתנצחות.

זה בטח לא אומר שאתה גבר גבר ובא לי עליך.

 

 

 

זה אומר רק דבר אחד,

שלאבי פה לידי, שולח ידיים, מחרמן אותי,

ועכשיו אני נוטשת את המחשב לטובת אורגזמה טובה. 

לפני 8 שנים. 22 ביולי 2016 בשעה 12:18