נזכרת, כותבת...

עבר בנינו.

בר פתוח, הרצליה.

אני עם שני חברים, הוא עם ארבעה.

אחד מבעלי המקום מגיע וצועק את שמי, אני קופצת לתוך חיבוק חם וים של נשיקות.

מדליקים סיגריה ומקשקשים ואני מרגישה מבט שנעוץ בי.

חצי סיבוב והעיניים נפגשות. חזק. עמוק. כנוע. מוכר. 

"לא עכשיו" אני אומרת לעצמי. הערב הזה מוקדש לשני חברים שלא ראיתי ים זמן.

אפילו הנייד על שקט.

חוזרת לשולחן שלי. משקה צבעוני מונח שם.

"שלחו לך" אחד מהם אומר ומחייך.

מזיזה אותו לקצה השולחן ומסמנת לאחראית משמרת לקחת אותו.

"אמרתי לו שאת לא שותה..." היא מחייכת אלי.

אחרי שעתיים הם זזים ואני הולכת לקשקש על הבר ומסתכלת לרגע על הנייד.

הודעה חדשה בכלוב.

"בבקשה, רק תסתכלי עלי שוב".