נזכרת, כותבת...

אבל נשארת בדרכנו שלנו.

כמו שסיכמנו.

"כי את מה שניתן..."....

*

אני רואה אותך "מבקר" כאן. 

נכנס ויוצא לרגע, כמו שעשית תקופה לא קצרה בחיי.

מכירה אותך כמו את כף ידי.

ומחייכת.

*

איך זה?

ככה זה כשאני יודעת את האמת, זאת שסגרנו קצת לפני שהלכת. 

ככה זה כשאני שלמה.

*

היום ביקרת במחשבותיי.

מקדישה לך את אחד השירים שהקדשת לי ביום קשה שלי.

לכל יום פחות קל שלך.

*

לך ילד אהוב, אל חופים רחוקים...