פותחים? פותחים. מובן בזאת ומקובל על שני הצדדים הבאים על החתום כי הקשר פתוח, הרשות נתונה, השוק רווי והחרמנות גואה. מדיניות don't ask - don't tell הוחלה - יצאנו למסע גילוי מיני בנפרד וביחד.
אני מתכוננת לדייט עם זר מסעיר ומסקרן, אחד מתוך עשרות שחיזרו אחרי ברשת ומחוצה לה. אחרי שלוש שנים של מונוגמיה לא ברור לי מה ללבוש, איך להתנהג או מי להיות, אך הכל חדש, מרגש וטוב.
"מה אם לא יהיו לנו נושאי שיחה משותפים? מה אם הוא רוצח סדרתי? או יותר גרוע - מה אם הוא לא אוהב סטטיסטיקה?!" התחלחלתי והדחקתי את המחשבות למגירה קטנה באחורי מוחי הקודח והמשכתי בחיפושיי אחר זוג תחתונים סקסי וחזיה תואמת. החלטתי על הסט האדום עם התחרה שלבשתי גג פעמיים ומאז היה מונח בארון כאבן שאין לה הופכין.
"למה נראה לך שתשכבי איתו בדייט ראשון? את מתביישת להיות עירומה לבד, יקח לך לפחות חודש בכלל להוריד בגדים ליד אדם זר" נזפתי בעצמי תוך כדי התארגנות.
בפאב הוא קידם את פניי בחיבוק ונשיקה עדינה על הלחי. תמונתו שיקפה היטב את מראה גופו המצודד והשרירי. מיד כשנגענו נגיעה מקרית ברך אל ברך פשטה בי חמימות מופלאה, כאילו נכנסתי לאמבט מים חמים. הסמקתי ולקחתי עוד לגימה מהבירה שלי. גמגמתי הרבה, בדוק הוא שם לב.
בסוף ערב נחמד ביותר בו בעיקר פנטזתי על כל מיני דברים שהייתי עושה לו, התנצלתי שאני מאוד עייפה וחייבת לחזור הביתה לישון כי אני קמה מוקדם בלה בלה בלה שקר שקר שקר וברחתי למיטתי הבטוחה והתכרבלתי לבד מתחת לפוך, בטוחה ומאוכזבת.
ככה אני - מזיינת הרבה, בעיקר בשכל. הפער והדיסוננס הענקיים בין הרצון, התשוקה, המשיכה, הפנטזיות הפרועות ומעל הכל - המחשבות, לבין הגוף, הבושה, האשמה, הפחד מהלא-נודע ומההשלכות (המדומיינות והאמיתיות שקשה להבדיל ביניהן).
תוצאה של חינוך מיני לקוי? א-מיניות מוזרה שכזו? חוסר ניסיון? הכל יכול להיות. אעדכן אם משהו ישתנה... אמרו עלי תהילים:)
מישהי מכירה פסיכוסקסולוגית טובה?
