הקלנז הגדול

התעוררתי מהשינה של אחרי-הצהרים, ושכבתי במיטה בחושך.ישנתי יותר מדי.

ניסיתי להבין מה השעה, ותוך כדי הבנתי ששוב סגרתי את יום שישי בערב בלי תוכניות. משכתי אלי את הטלפון, ובלי משקפיים נאחזתי בו קרוב קרוב. הודעה מאבא, הודעה אחרת מלפני יומיים שאני מתעלם ממנה, והודעה מזוג חברים. 'אולי בא לך לארח?'  כל אחד צריך זוג חברים הומואים. בסוף האירוח כלל ויסקי משני סוגים*, ג'וינטים, אננס חתוך, ובראוניז של אימא.

אני יודע למה אין לי טלביזיה בבית. נכון, זה קשה יותר. אבל זה מאלץ אותי לעשות דברים. לא להיות לבד. אז לא כל ערב נגמר עם ערימה של אטבי כביסה שצריך להרים מהריצפה. אבל, יש גם כאלה שנגמרים בהמבורגר של מק'דונלדס באמצע הלילה**.

*לגבולין ולפרויג

**כן, אני כבר מתחרט על זה